Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 70

70 נלואה. ואגי להצדיק לבים מגני ישראל הלובשים כגויי הארז באתי) איי לא אונים כ׳ משה מסוקקנו הלן בבגדי מצרי, ישן בנוח יחלו אמלו עליו: "איש מצלי הצילנו «’י הרועים ■ (כ״ב) או כ• מרדכי היהודי דורש טוב לעמו לא נכר במלבושיו מאחה עם הוא עד הוגד להם כי הוא יהודי. — אן אני אומר בי השכל והחולה והקבלה המשולח לנו יצוו לשמור עקודח המלן . קהלה אמר : אני עי מלן שמול, ונחלמוד דינא דמלבוחא דינא, והשכל אומר אם הוא מצוח המלן המטיב ארונו ומנו שים טעים והדח נחנה אשי כל איש ישראל ילבש כחנניה בגדי עם הארן ה!אח. כי לא עוד קטן ישראל בעיניו. ולא חשבו עוד. לנבוח ןס7ל אישים Jהדברים.האלה כחנתי לעני שנחים עח יצא הדח מהמלכוח יר״ה שאים ישראל אשל ילבש נגד כנויי הארן לצון מלן ירציהו לעשות אוחי ואח משפחשו מעשי בישראל) לק ישוש להעיב אחו ולחונניהו מדוע יעמוד מרחוק. ומא( לקבל הטוב אשר יושיט לו המלן? ואים ישראל לא יאנה להחדמוח לשאר אחיו נארצוח מלבו, ואשר •שלחו לו מחצר המלן להתיר שקו מעליו ולהלביש בגדים כיושבי הארז ולא קבל, גס אס הטוב לא יקבל . ומדוע אח׳ נעבור מצוח המלן לאמר עלינו: אח דחי המלן אינם עושיםt דעו אחי ועמי! כי מלכינו אן חושב טוב עלינו, נקראו לאיש עברי וירצהו מן הנוי לגלח ולחלף שמלותיו. ולו עמדתם גם אתם נקודו, או תניני בי רצון מלך בעב מלקוש נותן לאיש מליעוח נגדים למען לא יגרע שם ישראל משאי העמים החוסים חחת צל בנעיו, לכן רצה נא, וירא ח' בני ומלן ועם שונים במלבושיהם משאר העמים אורחי' האין אל תתערב. — מי הגיד לכם בני ישראל, כי• ערומים אתם מהאמונה, אם לא תלבשו נגדים ארוכים מאורג׳ משחן או משי? או אס לא חשאי כובע מונבי חיות השדה תשלמו לכס לור תעארח על ראשכם? - האם המה.כשיח האדם לבדו לעורו? — נבואת נא שערי כתבי קודש ונחעש נין עתיקי דנריהא, נשארים לנו לעליעה גדולת לחיותינו ביום הוה ונמצא כי נגדי אבותינו הקדמונים היי מצמר רחלים או עויס. — שלמה אמר: כנשים ללבושיך (משלי כ״ז) ואיוב אמר אם אראה אובד מבלי לנום ומגו כנשי יתחמם. ~י- ושאל אנין הראשון' ויגדן נמה כסח גויו. לקח מאשר אנה לידו עלי תאנה או כחנות עור וילבשם (כ״ג) ועת כיח אלהים בריתו עם אברהם מכירו אסר אחד קראהו חתם אות בריתו בבשרו. ולא (כ״ב) איש מצרי הצילנו מיד הרועים < וכי משח רבי« מצרי היה, אלא לבושי מצרי — מדרש רנה שמות פ״א ודעת ידידי החכם המהולל אמ״מ נדבר בעתו מה טיב וצדק מאוד נאמרו : והנה אחרי התפוש לא נמצא מאומה מוה בכל קשר התורה (אודיח בגדינו איכה יהיו) הן אמת כ׳ באה תמצוה על נגדי הכתניס אמרם תבניתם ומספרם׳ אולם בדבר מלבושי העם אין חוק ואין משפט מלבד איתי השמענו ולבל ילבש גגי שמלח אשה ואשה שמלת איש, ויהי עול להפך, כי נראה מאיזה תפורי כתבי קודש שחיי בגדיהם כנמותי הארק. כי אלו הי' משה מצו" ן במלבושי עבריים אין לא הכיריחי בנות יחיו? — ואס היו בגדי דוד שונים מנגדי העמיס מה הועיל לו שנוסו את טעמי אצל אכים? — ואם נשא יונח שמלח יה.ודי על בשרו, למה זה שאלוהו. אנשי האניש ואי מוה עם אהה? — עיין שם מחבלת י״א כ״ו כמעט קלעת* לדבריו, ואניני כתבתי המאמר הנוכחי טרם ראיתי דבריו. רק מאשר'החכמת הוא נעקרה היא אניש והיא עם האמת נדרשת לדורשיהלכן.קל אוהביהם באחת ידברו, ולא נפלו בדיעוחיהם. כי אל מטרה אחת יכונו, וממקור אחת שאבן. — ווה העד כי האמת אתנו ותכנו לש ידבר הות — וגם חמה דברי ידידי הנזכר : ואם משמרים תבל׳'שוא יצרו לתם מאשי חדש: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו אח שמם ולא שנו את מלבושיהם'] ויהי בידם לחרב נוקמת נקם נריח —r הלא רק ברוח דמיונם נברא מלבם בדאהו ואיו' זכר ממנו בכל מקום. והא לך המאמר הזה בתוארו כאשר הוא על ארבעה מקומיש מושבותיו — ר״ה בשם נר קפרא בשביל ד׳ דברים נגאלו ישראל ממצרים ,.שלא פגי את שמס ואת לשונם, ולא אמרו לשון'הרע, ולא נמצא ניניהם .אחד «רוץ נערים י רנה שמות פ״א ויקרא פ״ב שי׳הש פ׳ גן נעול — ילקוט שמעוני פ' בשלח בשנוי לפי! קצת. — ולא לנד כי אין זכר בכל הש״ס מאיסור הל1ה כי.יש עוד בקרנו לאייש נכוחות שבגדי ישראל מלפנים היו שויס עם חושני תארן — וראה דברי ידידי סב!65 בודק במאמרו דברים היוצאים מן הלב כוי מחברת ’"נ ומביא ראיות נכוחות למגי!י וברים כשמש שאץ שום איסר ללבוש מלבוש כשאר גויי. הארז. (י ׳ג) כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא נגד ללבוש. גזז ״ ולבן, ונשז׳