Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 67

67 שניג אשם? מה בצע אם השמש וורחס לרגעים, עת עני כל השמים עבים יכסו? מה יצע אם רק עשרה נערים ידעו לשו! וסער, אם כל יסר הילדים מכל העיר מקצה לא 'י«י לקרוא א!) פסוק אחד בחורה! הה, בושת וכלמה אם לנוכח עיניכם תעמידו כראי מוצק את העיר נאלעסאויו אף כי מצער היא, אס לא חרפה תכסכס ומשנה כלימה תירשו על כי החילוחם ולא הפקתם!ממכם? לכן שמעו שמוע לעצחי, וטונה גדולה לבניכם ולבני בניכם עד דור אחרון לכם תצמיח , חושו חזקו אמצו, מלאו ידכם ואספו אספה לל ולתורתו והיו יד אמת למען האמת והחכמה כי נשנתו, כי עוד לא פסו יורשי חכמה וני! מקרניכס אשר נעזרתם בשמחת לבב יעמדו לימינכם וחפן ד, נייכם יצלח! — ביום הושענא רנא בקרתי את בית תפלת האשכנזים אשר נועד על ר״ה הלז — חי״ז — לבית העתרה, (וקראתיו על שם האשכנזים, לא על התפללם שם כמנהג אשכנז, כי באורח ספרד עתירתם כמנהג עירות הקענות, אכן רק על כי שם בית ועד ללונשי נגדי אשכנז —) ושם לא מצאתי ביום הקדוש והנורא ההוא רק ארבעה או תמשה מאנשי העיר, אחדים ממורי הילדים והנותרים תיו מדלת העם, ונעזרת הנשים אפונה אס היו עשרה ואף אם תפלתם שם בערל וסדרים ולא יריעו ולא יצריחו כבני החסידה, והמקומות הוכנו לשנת ׳ולהניח שם ספרי התפלת הס במו בהיכל, בכל זאת יעל התפלה אשר נחרו למו מר צורח כקול הסירים תחת הסיר באין ערך וסדר והיה לכוש בבגדי ובכובע פולוניא, ודק בידו ראיתי ענף ען עבות ופרי ען חדר, והוא לבדו סבב על שלמן קען הקף אותו שנע פעמים באין סדרים — ולא ישר בעיני הדבר, ואדמה בלבני כי לא יישר בעיני כל משכיל. — בשמיני עצרת בערב בקרתי את בית התפלה אשל לאיש לועינגער ברחוב אשר בעמק, אנשים ונשים זקנים ונערים כל העם מקצה התאספו שם לגיל בשמחת התורה ישרו במקהלות בנהוג נבל נפולות ישראל את הפייט אשת הראת לדעת — לא במנעימי ימי, כי אם כנש היענה קולס הרימו — ובה מנהגם: הש״צ יאמר פסוק אחד והקהל «ונין אחריו, ואחרי השלימו, ’אמר כל אמד ואחד מהמקהלה פסוק אמד והעם יענו אמריו כמו אחרי הש״צ, ולא יכולתי התאפק מול כל העדה הנצבת עלי מלשמוק, כי יתר על חצים לא יבלו לקרוא המלות כהוגן, לא כפי דקדוק הקריאה ולא בפי דקדוק הלשון, בי אם בלשון עלגיס ובלעג׳ שפת כפי אשר למדו ממלמד משחת, ושאלתים: אס כן הדבר והעם לא ידעו ספר, מדוע לא ינהגו בבית התפלה הזה כאורח שאר העירות למען לא חגלה עדותם לעיני השמש? ויענני אחד מהנצנים שם: "זאת נעשה נכונה מדי שנה נשנה, למען יהיה לנו על מה .לשחוק"! ותרגז בטני ורוחי המר לי בשמעי כדברים האלה אשר כמדקרות חרב היו ועיני נגרו מיס עד אשר לא יכולתי התאפק עוד שם, ונפעם הזאת, ראשונה מעת היותי, סר וזעף הייתי בשמחת תורה: ״הוי עיר ענריניס כעיר הנדסת אמרתי בלבי, עד מחי תשובו מאחרי הז לשכוח מצותיו ילזנות רק אמרי אלה׳ מסכה — הסך נסך לגרון — ולרניהם אשר עליהם יסונו קדושים תקראו! למו תביאו בחוצן את בניבם ובנותיכם לברכה, למו תייקו שקיכם יאת ברית האלהים תפרו! מ׳ ראה באלה, מי שמע בזאת בנית יעקב? ואין שמת יש«רוריה נתיחה נח עמי! — גם בית כנקת גדול ראיתי שם וגם שם בקרתי ובחרתי הסתופף, והוא ישן למאוד 'נוקד ונבנה כמעט עם העיר סמעמאודטנ כאחת, והוא מלא מפה לפה חורים וכפים 'המקרה נמן והגג נראה מנית אל כ! הבא שמה, דלף טורד מגשם שמה בקין, והשלג והכפור ישליך קרחו כפחיס בחורף , נעת האביב יקוו שם מי השלג הנמס ובים הנהו ״לא על כל גדותיו עדי צי אדיר יוכל לעבור שם, גשר אין שם ומן הפתח אל קיר המזרחי יעלה איש כנמעלות, הספסלים רעועים ונבתליו ינשוף ועורב שמו קן למו וכל ’«וי כל כנף למינהו. אל ארון הקודש יעלו במעלות צבורים מערמת עפר ואבנים . בעזרת הנשים לא נקרעו סלונים רק חורים גדולים וקטנים נמצאו שם, והנה ישלחו יאשם לצין מסרבים לשמוע אל הרנה ואל התפלה. ואורח תחנתם שם כמנהג ספרד, יההילכיס שם לשפוך שיח לפני אדון בל אין במו גם .אחד יודע ספר ושבילי הסכמה ״עיניהם נעלמו — אן מה אמרתי? אין גם אחד? חטאתי בלשוני מול העדה הגדולה הייעית שם! רק שנים ושלשה נדיבים ויודעי ספר נמצאים שמה ומנקוני נשם הוא הנגיד ויקר לוס מוס' א. [. יאןענלודיג, והוא עם איש כגילו אשד שמו שכחתי *יניבו עתה לאסיף אסיפה לכונן את בית התפלה הלזה בערך וקדר, אולם פעמים