Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 66

66 לרגע בלסביותיו נשיא נ^ל , ואיור סביבותיו נטר ממעל י ^׳■ ־ וישאויעינןם, תחזו הגיולים לרקיע קקים אלתים עולים! אז חזי^ה רוחם' תיומלת■ ואמק לבשה נ?ןש נבז־לת =- י ישימו §_עם לגת?בלה'י אדני^עם ד-־ג^ב'קלה'!ז- המסע בגליל בוקאווינא. (™ל) Bon B Twarzfeld. נעה ההגורר׳ שמה — ח; הסנוה סר״ז — בקרח׳ פג׳ החכם היקר מוה' ׳«'!י עריעשער נ"׳ אשר הושם שש למורה ילדי ׳שרון להדריכם ננחיג האמונה החולה והמר«8 ולחח למו מהלכים במסלול עוב ונעים, וישמר אח פצי לבוא אליו גם אחל מצוי■ היום, עת ׳חאספו שמה האנוס מששה הגנים אשר .נדב לנס אוחם להישיר לפני גניהים מסלול החולה והגינה הישרה והצכוחה, וגם שאל אנשים חכמים וידועים; ושם יראי«, נעלים רכים צעירי ימים למדו שפח ענר אשכנזי וצרפה על פ׳ דקדוק הלשון וחוקי המליצה וגם שאר מדעוח געאגראננינג, נאטורןננהמנ , געטיכטע וכהנה , ומה מאיי ששח׳ לראוח אין צלחו הנעיים בלמודם ולא יגע החכם' הלזה לריק, וכי נשא עמלי פרי הלולים קודש לדי. ביום השני בקלחי' אח פני המורה היקר והנבון עינער נ"׳ ונם שם ראיה׳ בי אורח למודו צח ונעים הנהו ופמער ׳ערוןז• לקח, והוא •גס הוא לא להבל יבלה יגיעו והנערים צלחו נמענרוח'הדנצח — ״אשריכם! אמרח׳ — אשריכם אני« משכילים! כ׳ הנדלחס מחוך העדה ולא משע!' לדברי רוא אשר ׳צפצפו אנשי עדחכם ובדרן האמח הנתלו בניכם, שכרכם הרבה. מאוד כפי פעלכם וכאוס נפשכם ישלח די לכם עזרו מקודש! לפנים — זה'כמו ארבע שנים, צנח הייא׳ צזם ימים אחדים , היה עיי ביה מנון לילדי ־שרון, אי»לוועןיטיט - דיינוטע ט!ןננ, הוסי מן הגבירים היקרים י רונינשעיין ונאדלער אשל נקנו לראשים עליג, על מכונו, ומד׳ e>v ביומו בקלחי איי ניח החנון הלז* , כי ישר למאוד' בעיני אורח הלמוד' הנעלן נאדרים ממורים משכילים עונד ו אז על כנס, נחלק לארבעה ראשים! עןעוצענטצור.,׳ •-עצ״נוטנג, לווייטע חאי די־יטטע קןחמכוע, ולכל מדרגה חדל מיוחד, ואיש איש על מקומו נא בשלום להכלים השלימוח, ואן> כ׳ לא למדי שם רק אפיס ענריח ואשכצזיח בלל זאח עונה גדול6 ומועלה אל הכלל צמחה מערוגח הילדוא הלזו לו'האלילים ימים ן י אכן על ני לא היקי ברשיון הגונעלניום ולא היה למו לכסן! מוצא להחזיק אח ניס החנון הלזה וחקצר 'ים משלם יי העמידו, ותשבח מלאכא הקודש. ועיזה גן י' ב»הי לא אמצי ולא יעדר, אי! מסקל מכשול ואין מייס אבן מדדן השועים ><*- ורק עשרה צערי ם — נער יכחנם ־־" העומדים חחח משמר המורים הנכבדים אשר זכרנו ידעו נחיב החכמה, ובלחם אין גם א«י מהילדים, כי אן> אס 'נמצאו 'צמה עול מצרים מענו מזער מלבד אלה המלמדים ש«ם אשכנזי, בכל זאה לא לאמה ולא לאמונל ינבלו בארן, 'נז!רק למסחר וקנין מגמהא; לזאח בראוח׳ החכמה כ׳ נעדרה למאוד הצר ל׳ רוחי ולבי על׳ דדי וירסש כדברים האלם• ״מה יפיפיח ומה נעמח אה חכלצה בח אלהים! ואין ׳ראש לב, נא מנין נרכוח נ״ג עליכם דורשיה ומשחריה! ומה מאוד סיאב נפש אוהב חכמה נראוחו אוחה על חלם י ואין חולה לשבר להקים ביח הספר ברשיון כבשאר עירות! האם לאששיג ידכם להמזיי] במעוז החורה והחכמה, הלא ברן ד׳ אחכם בהון 'ונצצשי ביאר אאח־ על אחיכם חושנ< ארן גאליציען! מדוע המה ׳עמולו בכל מוז להפיק זממם 8עוני, ולק אהס לק אם6 ססוגו אמוי והחילו! או האס לא נמצאו בקרבכם מורים משכילים ומעגל ליס לגם יבואו!? מה בצע אס שחי נרוח גדולות יאירו בירכחי הביו! ולא על פני כולו