Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 52

52 והסרטים אשר נתבארו נו, יכריחו כל קורא להעיד כי לא מצא שום מחבר ספר מכל המון המחברים האחרונים, אשר חקר ודרש בענינים האלה והפיץ אורו עליהם זולתו, הספר הנכבד הזה הוא כולל שלשה עשר מאמרים, ולמען הראות לעיני הקורא המשכיל כי לא הפרזתי על המדד. ׳ אביא פה תוכן כל מאמר ומאמר בקצרה וכל אשר ירצה עור יבא וילמד מתוך הספר וימצא כסלים לתושיה. א) משפט הנביא ומעשהו, נהוראוה המשפטים והדינים , ואם יש «בוא להנניא®׳ או אילים וחומים, או בח קול, בלימוד הלכוח. ב) בירור אליהו, ביאור כל המקומוח נש״ס שאמרו בכמה דינים עד ש׳ בא א לי ה י ויאמר, ואם אין מבוע לנבואה בדינים משוס דלא בשמים היא, מפני מה יה’® רמו של אליהו •פה בזה . ג) הוראת שעה, והוא כולל ארבעה פרקים, בפרק אי יבאר האופנים, מיי’ רשאים או מוכרחים אנחנו לשמוע בדברי הנביא לעבור על דברי חולה לשעה• נפרק שני, יבאר ההבדל נץ אס נאה הצווי להנניא לצוות על אחרים בדבר אשי הוא מתנגד לד״ח, ונין אס בא הפקודה והצוו׳ להנניא בדבר הנוגע אליו לניי י נפרק שלישי, כבנין עקירח דבר מ״חת משום מגדל «לתא, וההבדל אשר נין עקירת מה® לנביא. נפרק רביעי, ביאור הלנה סוגיות בש״ס שנלאה מהם גם עקירת מציי1 מן החולה לדורות. ד) דין מלך ישראל, נו יבוארו בל סרטי הדינים אשר מציגו בדיני מלך ישיאה׳ שראינו אצלו שהיה דן במשפטים יוצאים מחוק הקבוע בדיני הקנהדלין, יי® עניני הוראות שעה אשר מצאנו אצלו, וההבדל אשל בינו ונין חכם ונביא נזה• המאמר הזה ביסוד הוא כולו יפה אן* נעים., ה) משפט עיר הנדחת, משפט העיר הזאת גס כן לא היה מתנהג ע“פי התוי® הקבועים לדין נ״ד , מדוע ולמת. ו) מלחמת חובה, התנהגות ישראל בזמן מלחמת מצוה או סונה, מדוע היו ג® הם נוהגים בהלנה דברים במשפטים יוצאים מחוקים הקבועים בחולת. ז) מצות בני נח, מדוע נשתנו המצות האלו לפעמים ע"׳ חולת משה מחומר לקל י הלא דבר ה' אשר בא פעם אחת אין אפשרות נו העקירה והביטול . , ח) תורת אבות, נו יתבארו כל הדינים אשר למדו חז״ל מן האבות, נגד הנלי אשר מקרו לנו שאץ. למדין דבל מקודם מתן תורה. ט) חקת עוי^ם , התנצלות בעד לנינו הרמנ״ס ז״ל נגד תלונות הלב נעל העקי’® נהעניניס אשל מצינו שהנביאים נטלו קצת מצות מ״הת לחלוטין. י) תורת נביאים או דברי קבלה, כולל תשעה פלקיס, נפ״א יבאר מיי® נקראו דבלי נביאים נשם דברי׳ קבלה, ולמה אמרו חכמינו ז״ל בבמה מקומי® דברי חולה מדברי קבלה, לא ילפיגן. נפ״ב) יבואו דברי הש״ס המפוזרים במקומי® שונות שנלאה מהם כ׳ דברי קבלה שוים הס לדברי חורה בכל דבר . נע״ג) <נ!מ היתר המבוכות הנזכרים בפרק הקדום וביאור הדבר דאס באו דברי הנביאים די צווי ואזהרה דבר חולת הם . נפ״ד) כמה דברים אשל אין הנביא שס «גמ® כלל להורות לנו בהם דת ודין, רק ממאמריו וספולו ניכרים הדברים ש!!דיי^ הללו היו נהוגים אז אצלנו, גם הם כדיני התורה המה מטעם ההלכות המקיניי מסיני. נפ״ח ינואר ענין גילוי מילתא , אשל ע״י דבלי הנביאים נחנרי הוראת מלה אחת «סופקת לנו בפתרונה , ועל מת הונחה תינה זאת בלשון הי!,®! פ״ו) ענץ מדרש חכמים, ענינים אשל למדו סז״ל בהיקש נד״ק עצמם, גם לא, דין חורה יש להם . פ״ז) ביאור כמת ענינים והלכות אשר למדו m׳y «דני , נביאים, ועם כל זה אינן רק כשאר תקנות חכמים. פ״ח) ביאור הרבה מיי עשה ול״ח שנכתבו ני״ק דרך אזהרת או דלן קיפול ו«״מ אינן רק מדני’®®,' וכן גם אם נכתבה בחורה מצוה אחת דרך כלל, ומצות פרטיות נלמדו מן ®ג® 1 אן> שהפרטים ההם נכס הכלל חס, הפרטים האלו אינם רק שע5יגי דלני|ג נפ״ט) ימנו על קדר נכון כל התקנות והגזירות שנמצאו בש״ס «’י״סים להנ 1 v, ואץ להם ימז במקרא יק שהיה מקובל לחז״ל שנאו לנו מזמן פלוני ומאיש'