Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 43

Schreiben von MareuS Weißmann Ehajes. נע״ה יום ג' פ׳ בהעלותך אנרכהו בשלום לפ״ק. ברכות טוב יחולו על לאש נבל סכם נע״ משכיל שיל ידידות ונעים זמירות, המאיר לאלן ולכל יושביה , בהופיעו כוכבי נוגה כצאת השמש בגבולות, מלין וסופר מופלג בתולה וביראת ד', נודע ביהודה שמו מוה' מנתם מענדל נר״י שטפלן נ״י. על משכני בלילות, עת סשן יכסה אלן וערפל חתולתה, והאנשים אשל עמי שוכנים על ערשותם אוהבי לנוס ושנתם עלבת למו; אנכי לבדי על המטה, שינה בעיני אינני רואה ולא מתקת לי תרדמה , סרתי אני בלבי לדעת מה זה היחה ללשון העבריה כי גורשה מאיתן מושבה ונהדפה ממצבה גלם המעלות ותלד פלאים הפלא ושלא בשפל המדרגה, ולא זאת הנעימה כבודה בת מלך מימי קדם קדמתה שיאמרו עליה גברת הלשונות, אם השפות כולנה, ועתה אי כבוד אומר כלו, בוז יבוזו לה כי זקנה! — עוד שרעפי בקרבי ורעיוני חתהלכנה אנה ואנה, והנה שפה הקדושה באת בלע במחשכים בעוד לילה ותעמוד לשני עטופה כאלמנת — שניה חבשו בעמון, לא לאיתי בל תמונה זולתי קול ענות מדבר אלי שמעה אזני כקיס עגול מארן תצפצן> — ותבן ותתחנן ל• לאמר: למה זה תקרא לי נעימת, ואנכי מלת נפש מורח לוח לכל עמי? בני שכחוני, אין קולא אלי לשלום מתעורר להחזיק ני, אין מנחם לי מכל אוהבי ולעי, המה יביטו יראו ני, ואדם אין לשוס עין לחומלה עלי להאיר אפלת׳ ולהגיה חשכי, קום התהלך באלן הלזו ולאה בעיניך היש לי אוהב או אח חפץ ביקרי! עודה מדברת עמי חשתי ולא התמהמהתי לעשות כן, ואקום ממעת׳ לשוטט נחוצות עיר ועיר , אין מקום עלי קלח אשר לא הלכתי לבקש חפש מחופש בקרב מדינות גאליציען, אולי ימצאון מם אנשים אחדים הלוקחים לשונם וינאמו נאום אמרי נועם בלשון עברית. ואפן כה וכה ואלא כי אין גם אחד דורש ומבקש טוב לה , בל היום שיסתם בשפה נכריה וכל לשונות הגויס ואינם מכירים לדבר יהודית. אי שמים! אי לך אלן! הנהיה בדבר הזה? היאומן ־י יסופר? התמיר נוי לשונו בלשון אסרת העונה ממנה, ועמי לא ישמע לשונו ויבחר לשון לועז הנופל ממנו, והוא דרך סול ותמורתו קודש יהיה? — אז אמרתי אני אל לגי — ולוחי פעם בקרני — אנסת נא הפעם ואשית פעמי ללכת נשאר מדינות, ואולי יש זעיר שם אנשים המבקשים לחזות ננועמה בשובע שמחות, ולתרים קרן יפעתה נפשם חפצה. ויהי נבואי עד מקום עיר וויענא, האח, האח! כל יקר ראתה עיני, מצאתי אח שאהבה נפשי הוא אדוני אלופי ומיודעי, איש אשר חנן אוחו אלהים בחכמה ובתבונת, ואשל נתן לו לשון למודים ללמד לגני יהודה קרוא והנץ משל ומליצה בספרים הרבה מפורש ושום שכל טוב , הדור אתם ראו! הנמצא בזה הולך ככוחו במעגל צדק? ואם יש כמוהו מורה דעה את העם , המורה בים התלמוד דרך ׳שבילו נמים חיים פלגי המחקר והאמונה ולא יכשל בל דורך נו? מת יפו פעמיו במסלול לשון עבר,מה טובו אוהליו בבית תספר, מה טובו ומה יפיו בתפארת התשבי, ומת יקרו כוכבי יצחק בהלם על פני תבל להיות לנו לעינים, לנוגה זרחם נסעה ונלכה ובאורם נלאה אור נהיר כצאת בגבורתו! — אחרי שובי נחמתי את השפה העבריה ואומר אליה: מה תשתוחח׳ ולמה ירע לבבך? הלא «צאת לך מנוח מנחם משיג נפש לעתות בצלח, דרך כוכב מיצחק, חילל בן שחל הילך ואור, ולו קמים מידו ויופנו נמו אופל, הוא האיש הסבם מל'5 יסופר מהיר, ש«ו מענדל שטערן נל״ו יאיר, הוא חדש כנשר נעוריכי אחלי בלותך כל מעינו בך יקורא לך אחותי את רעיתי יפתי — הוא תסיר מסיה חרפתך מעליך בהראותו את שישר כבוד הוד ך לעיני תשמש ונגד כל העדה, וחללו יפעתך כי טובת מלאה את . הנה זה יפה לך אף נעים, שישי אתו משום והתענגי מזיו בנודו כל הימים; ובאשר שמעה אמרים אמת דבלים נחומיס האלה, אף היא אמרח לי: אחי הוא, זח דודי וזה יעי יפה עינים ונחמד להשכיל להיטיב לעדו מדברותיו כיאי חכי ממתקים, מור עובר (ועפים ךנריו לפי שיחי טעמתי עדן ףוחת נפשי! והניעה אליו תודות אלף עקב אשר הגדיל חסדו עמה והפליא עצה בתוך בני עמה לחדש ימיה כקדם ולנטלה כימי שילם על גפי מרומי הכבוד והתחלה בשער בת לניס לגאון ולתפארת» תשואות חן ״! לה! — גס אנכי ואנשים כגילי אפל לאו את גדלו מעשה תקפו וגבורתו מפעלית גבר שמים דעים ידי אמן כוננו, ואשל ידעו את שיחו כי טוב הוא ואח אמריו כי נעמו, שמעו והתבוננו; מלילה לנו מסדול להודות לו על בי הפין ביעקב ספריו היקרים