Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 44

41 ו־כחונ לו לני מורחו נעע נחל ועופרת, למען ■ייכקו ושנעו מנוחח מליו בל שוחרי חושיה משכילי עם, ותאורנת עיכי הצמאים אל דנל ד׳ לחולה ולסעודה בי יטעמו מלון- דנש הנוטף סחח לשונו. אך מה אמלל? ומה אהלל? היש נלשוני מלה להודיע לנכי האדם גנורוחיו ולישראל מה פעל? ואס אמרתי אספרה קצוח דרכיו, הלא תקצר היריעה הזאח מהכילם? ואס אוסיף עליה אלף פעמים, ומצא להם? טוג לי כי אחריש ואשים ידי למו פי, — ולו דומיה סהלה. — עחה נאס׳ במגלת ספל אני וידידי הדנק ל' מאח האנלך החכם השלם מוח׳ נפתל׳ קעללער נ"• לחלוח פניו יודיעני נא אס עוד ספרי המאספים נתונים נתונים המה על ידו אל ניח הדפוס כפעם נפעם, כי זה ימים כנירים אשר לא נראו נעירנו, נס כנד ׳כנדנו נמבחנו היקר להעיר אזנינו אם חפן גס כי ינואו דנרינו אליו לחניאם נכור הנתינה הטונים הס אס לא, כי סננו אלהים ויש לנו מליצות רנות ושונות, גם ילדנו ננוח השיר על נרכי העיון ותשכל במועצות ודעת נישועת ד'. ואם אמול יאמר : הוציא נא אתהן אלי ואדעס ואשימה עיני עליהם! הננו נכונים וממהרים לשלח אותם עדיו אל קדית מושבו, והיה הדבל אשל ימלא סן בעיניו, יאסוף אותו הביתה לחת לו יד ושם ונין כוכבים ישים קנו, ואנחנו על משמלתינו נעמודה עד עת נוא דברו הטוב לשמוע מה ידנל אדוני זה אל ענדו המשחחוה להדום רגליו . חמונת החיים. Don M. S. Rabener.;ם ה השבת לי.ל׳?ללי או$ל;.ni ,לעכו כ־וקכי נ.שף ׳ י_הד מזבולם?כלודו פני־זקךים.יאדימו על 2ךכתי שמים . סן'?$ה הצפיךה,?א מכשר השמש ׳ הילל־בן־שחר מ$יס ממקום אמש- התא אךמני כליל י מפלילי עעים. אליו.ולד שעשועים. ^ליו?משלח- בצאתך מןמן’. עת מרחם ח¬וללת¬ ’ בחלו נר ל-אשד עלי ’ראש .ילדותך, עת על?רבי הורתך תערוג לשבת׳ עוד שחרות יסיף לא לעיב עב?ת. בחול ובחוסר מתקו לך מלאכותיך. ה 5 ה מלחם משחר על במתי ך.קי.ע?חתן יוצא מחמתו החרם יופיע. מה תנל האלמה׳;ששום ארץ ושיוכגיה י אולם לפתע?תאם לפני ה^ילחס ׳ עמה תעלה אבר בעצם השמים, ’ להעתים זהר יפעתו?מחשך??יד,. ים יפית עלם חמד- יצור צ1ל0- הודז צור"ילדך זעליךז;קר ז־ורלי׳