Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 41

41 יסגו הולכים עליה! היא אלן »ילה ואוכלה יושביה! אן מה עונת ורנסי «0 ארץ נשיה! חיינו בחבל אלצה המה לק צל חי׳ עולם, לק שחל הכליל ובוקר ענוה , אשל יום גדול ישה אף נעים גלגליו. — החלד הוא ניח הסוהר אשל נחנו נחונים וכלואים ני שנים מששל נדגל ד׳, ועל שיהו ׳שחס השועל: המוח, ככלוח ימי ענינו אח דלח׳ 1•*יו, ולאסיל• חקוה יק לא דלול לאמל: צאו מוס ועלו לשלום אל אביכם השמימה! מה לבה העוגה הצשונה לעושי המששע ושועל׳ הצדק שמה בעדן מקדם מזלחה שמש, "קום לא חשולנו עץ דומעח ולא יהמה נו קול נהי; שה נששלה הזאת ינילו ישל׳ לב למו ניל בעמל כשים ונדמעת עיניהם ישקנו; שמה געלבוח שמיס נלנה יקצלו אח קלילס , ומאה שעלים ימצאו! שה מעיני לעד ילכו קודל, חושן ולא אול, כי קדל מל"!ם היום לעח צהליס , ומעוצר יעה ויגון ישוחו; שמה נגאה וגאון ילימו לאש, יבאול שני ד׳ ילאו אול! ששון ושמחה ישיגום ולא יוסיף עצנ קלוג אליהם . — אולם יה, אנוש נחמה, ישכח מולדהו וניס אביו ויכלה לנששו נעמק עכול ה!ה קנל! ד׳ אלהיו הולן לשניו לנחוהו אח הדלן י לן בו, דלן החיים, ובעמוד אש יאיל לו אח הלילה , אך הוא לא יחשוק חיים, מאן הלון נדלן ד' ללכח שובב נמלאה עיניו ונדלן .ן המוח י ’יגל; לני, דלן המוח! יין לעל החענוגים ישחה לסכלון וכל חקוחיו ועחידוחיו הישוח ייחוס כי לוח עועיס הוצק נו! כאסיל משוגע וחסל לנ, אשל יאמל : מצא ניח האיסול "( נעיני עד עולם אשנ נו ולא אצא חששי, כן האדם אסיל חבל ללגעים, יטה אליה שקד ולא ׳!כול אח אלן מולדתו הטונה באהנחו אח אלן שניו הנשמה!! אללי לי! אל מי אטיף מלחי ואעלון חוכחח׳? נושי נשש׳ והכלמי, חוכחחי אל מיק׳ חשוב ולני "לי יסונון! מה נשתה לני על החנל ועדניה, ואחמוד אח מחמדיה! לננתיני חנל! נ'«עת עיניך, וכצסול נסח נלכדתי נלשח חטנוגין, הה לחמה׳ נמנעמין לשונע, ואשח ביין «סכה ללויה, ולא שמחי על לבי כי ננסשי הוא. כדלילה את נן מנוח גנול החיל, כן ישכסיני גם אח אמי! — עלי נלכן ואחלום חלום אשל שוחל אין אוחו לי. — חלמתי- ישנה אנכי מוצא שמחות עולם נממלכח המלישות והחמולות: האלן הזאח! כשניני על לשנות נוקל אח השושנה יעמלו, כן סנו גם סננו מחזות ישוח מלאות נעימות בג וקל "יל אח נששי, האח, מה התענגתי עליהן, ומה גדלה השמחה אשל בלבי נתנו! אן לא לעולם ששון, ואמלית שמחה אנחה. — המוח, אשל יכין בכל יום זנח גדול עד ״אוד ויקדיש קלואיו לאין מסשל, השמיע שהאם בלוג! קולו, ואיקץ משנתי אשל עלבה ל' — והנה — אין בל; איבן להקות שמחות׳ Y והצלחתי אנה שנית ואבקשך! אכן ישלה קלה הצלחה! דלכיה משרכת, ממס לטח תשנה טעמה ונתחנולוחיה מתהסכח, ייטחים בה, בוטחים בלוח, אמונה בה אין. היום חבלות את איש שסל ונקלה בלית , זק לו אח לודיה ובחיקו תשכב — ומחל חחעבל בבחילה וחסל אח בליחה עמו , "יאהו עולף ולא שנים וכמשה נו לאמל: לא ידעתין! גס ני נגדה חנוגדה נגד, וכאשת ״'ניס אשל תעזוב את אלוף נעוליה בכלות כסו, ללכת אסלי הנחולים ולהתעלס אי!ס נאהבים , כן תשליכחנ׳ לעת זקנת ושינה ותעזנני. — כקול׳ עכביש מסולת נלית 5"צלחה , לוח נשנה בה ותנתק . — כל חזיוני לבי נמסו כקצף על שני המים, וחקות׳ 5’יק דשא נבלו . במאוד מתעים באישון לילה , בן החנווני מלאות מאילוח בשחל ח״ , 5"'״י האילים לדשתי אמליהן וגם השגתי! •י אטס כמעט אחזתין ואסנקין, וימאסו 15ייעות• כמו מיס; אשריכם גני אלהיס I אשריכם מלאכי ד׳! בי אין תלישות לכס ’”״ולוח לא תקלינה אתכם, שמחות עולם על לאשכם ונעימות נצח תשנעון נצל שדי. “״נס לק אושר נצח, אושל יכונה! לק שמחת עולם נשם שמחה תקרא! לו תוכלו <0 אתם בני עליון, כמונו יושבי נששל, לדאוג, סן נחלישות העתים חנוא חלישחכם, 5י עתה שמחת גילכם היתה מאפע, ועדן גן אלהים נהפן לעמק מכור וגיא צלמות; "'לס אתם לשחקים תרקימו, ממעל לכדורים אלוריס האלה, אשל חקושוחיהם יולידו "יעישנה חמולות לבות ורעות עלי האדמה מתחת, שה השנים הרות רעות ויולדות ׳"ח חדשים לבקרים , אין הצלחת בלי יגון ואנחה, ואחרית תענוגות, דאגות וחוגות— י" אושל נחושת הזה, אול שמש בחצי לילה! אן כסילים יאמינו לדנל הבל ורעות "ייז כזה! גם אני בחלומי האמנתי נשוא נתעה, וחתי שוא תמורתי, ולו חכמתי לדעת די מלאש, כ׳ עתה לא דלותי ככה. מוח, מלן בל מלבי האדמה ורודה בכל היקום! '1 1יוע עם גבולה לתשון ארצות הזחוח כמחשבת סדום ועמורח ולשים קליות עליזות ,’5יה עם לגלים נצים ומסואוח נצח, גס המאורות אשל ברקיע השמים רק ברצונן ״5י , ובאחרית הימים תהדוף את מלכת השמים ממרום כסאה, חשב רוחן וכנו כל "ינב׳ אור כששחה כהה מלוח היום. ואין לא בושת ונבלמת, לשום אוחי תולעת 4