Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 35

35 ־עיני מיו עשם משלמי; א, ידעתי והשנוסי אל לבני: "מה טוב לגנר, כי ישא לפעמים עיל השנל והשמה, לאה — אם לא יד ד' מעה ני, אולי הסכלתי עשה כנס נלמודי '«•ס ושנים, המה אש כחי החלישו ואני נ לא עשי אל קנל ירדחי, והראני אני כל, י' אדם מן האדמה כשאר נני שמומה אנוכי, ועוג על כן לנפשי להחיוח גס נוי שי ילחש חלק לה מעדני החיים ומטעמי ו נעוד היא חנרח לוחי פה. עשה הנינושי דנרי סיילץ השמני: "כי הוא יכאיג ויחנש" הוא אדון היצורים יפליא להראוש גדלו לעינינו 75יל, אשל יכאיג אומנו ירפאנו גם ׳רוח לנו — מכמנ אלהים הוא "יכאינ ויחנש" צמודים הס נידו יתלכדו ולא יתפרדו, לעיון נשגנ כ!ה הלא גם את נפשן ידיד יקר ענג ימלא וינסמן עלי מקלי הזמן ופגעיו!! נוא נא אשי ונדרוש מעע מעל ספל תורת ד׳ נס שם יניע אומר: "כי הרעות נעינינו עונות ניד צורנו" שא עינין ולאה שם נחול ימה עיניס «שלן אל הנול נלי חמלה, איך על ידי השתלשלות הסנוש למושל נכל יאלץ יהי ומדכאיו הלנים שי לו יונילו — הניעה לראות שם נעל נוכה מילדי הענלים יינוכג נתינת גומא נעזנ ומשלח , אין יוציא עם סגולת יה מאלץ מעניהם והוא כמלן 5’קלו נלאשם יהלן — ואם אין נפשן אל כמו אלה, כי שאמר "מה לנו ולימים לא 1 לנו הס? המה נשען> הזמן כנר כלו אנד זכרם המת! שוע נלמנ’ קומש ותהפוכות ימינו, אשר עוד לא ענלו אלנע שנים חשנו לנתון מוסדות השנל ולעלות כל המקים! יסקדליס עד היסוד נם, וראה אין על ידיהן הצלחת עם עסעעלליין פלחה, עדי כארז נגה קומה, יפת ענף, חרש מצל נהדר תפארתה עמדה, נצלה כל ישרי ל3 וכל מנקשי אושל המדינה יחקו. הכי לא נדע נכל אלה, כי יש אלוה נמרומים רואת מעשינו, וגס אאר יראה רע נעינינו יעה לאשליכו ולעונש מיינו? חכמינו קדושי יה מדי העמיקו : לחקור גס הס על יופי הקדר והעלן, אשל ימצא נקורות הימים ונלחני התנל כלה לא יכלו התאפק מלקרוא נגדל התפעלותם" מה עשת הק״נה! אתה נן אדם הקיצה ייאה תדנלים והקנית נמו ינהיג צורנו את עולמו וישם כפי חפצו "מזווג זווגיס" העוג יהיע, המוח והחיים המלחמה והשלום כלם לאחדים נידו, כלם מוכנים לעשות רצונו יחפצו העונ, וכלם ישנו אומר לנו: ״מד׳ העונ לא יצא רק עונ"! ואתה אח יקיר! אחלי הלאות׳ אותן כל זאת מארחות השנל ושהלוכושיה, הסכת ושמע לעצתי, אל שירא 'אל תחת עוד מתהפוכות הימים ושאונם, כי עוד ינא יום, נו ׳נקע כשחל אור אשרן, יגלן נמלחנ תעמוד, שמחתן שמחת עולם תחיה, ואז תקרא גס אתה ולנן יענה »«ד׳ העוג לא יצא רק עונ"!! ד׳ העונ יגן נרחמיו עלין, ויקל ממן הל עצנ וכל סיגה כחפצן וכחפן האוהנן נלנ תמים וישר ליב אייזלעו. דברים אחדים. נמחנרת החמשה עשר מכוהני יצחק צד ... הקשיתי לשאול נשם החכם המפולקס יסיר על האונקלוס, שתרגם כי אם כה תעשו (דנלי' ז׳ ה׳) "אלי אם" וכוי. כאלו הוא ייל דלן תנאי ונאמח אין שם תנאי כלל, יען כי אין אמריו תשונת תשנאי? ומה מאד למחתי לראות כי החכם הגדול שד״ל נקפלו אוהנ נר (יפיק וויען שנח תק״ן) יניא 5י)«ת נוקחא אחרת ממומש לסנונא ואכויירשא ומתורגם נו "אלהן כדין תענדון להון" ’5לי ספק, כי כן היא הניסחא הנכונה והאמתיח. אן נדפוק פלאג שנת תקצ״ו לאיתי '!־יסמא "אלהן אם כדין" וכוי ונודאי, שמלת "אס" שם יתירה כנראה משאל המקומות ^ינקלוק, שנכלס כחוג "אלהן" נ לי תוקפת מלח "אם" כמו כי אם נרכתני (נראשיח 5"נ כ״ז) אלהן נלכח יחי. כי אם ׳שלאל (שם כ״ע) "אלהן ישראל". כי אס לפני ד׳ ״לסין שאכלנו (דנרי׳ י"נ י״ח) אלהן קדם ד׳ אלהן תכליניה. רק על זאת אעילן וידא אה1נ, כי האונקלוק ישנה תמיד עע«ו נחלגום מלת "כי" אס הוראתה שלילת ״<vM הקודם (אנטיטהעוגג) שלפעמים ׳תרגמה נמלח "אלהן" כמו נמשלים שלפנינו '״*««ים נמלח ״אלי" כמו כי החרם תחרימם (דגלי׳ כ״ד י״ז) אלי גמלא חגמלינו;. ’י קלוג אלין תדנל (שם י״ג) אלי קלינ לותן. כי הרג תהרגנו (דנלי׳ י״ג יי) אלי "!5יל סקעליניה הגס שכונת מלס "כי" נכל אלה המקומות אחת היא כאשר יראה כל ^5’ל? ואולי אפשר לומר, שכונת האונקלוס (ונעקנוחיו ילן גם היונתן לק שישתמש ■יייד נמלח ארוס נמקוס ארי) לכוון תרגומו נכל מה דאפשר אל הענדי; ולכן נמקוס £זעגי' ישתמש לק נמלת "כי" לנד להוראה הנזכרת יתרגם גם הוא כדרכו "ארי" "ילס אם העני׳ יוסיף מלח "אס" אז גס הוא יסיר מתרגומו הנהוג ויאמר "אלהן" סירס׳- מן אלא הן ומלח "הן" פירושה לפעמים "אס" כמו והן לא •דיע להוא לן i