Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 20

20 נקרא שמואל אריק- והוא ימו שדרשו בספל׳ ויקראו לפניו אביך זה ’יש!, י־ו׳ ' שמואל מל שלא נקמך נקרא אריוך וגו' רש״י שנח נ״ג ומנחות ל״רו ונ״ב 7׳,!הס שמואל מי אחר מיחח 1נ ז' שנים כמ״ש ניוסקין נשם לש״ג , ונלאה כ׳ שמואל רשה’^ אומר לאילו ההלכוח המקילים נחרומוח ומטשרוח ח״ל, היה לטח זקנחו בקוף ’יי לאחל מיחח לנ ב׳ לא היה נשמט נש״ם מלאמר מה שאמד רנ לזה אם פל'ג או לג ושמואל דאמלו חרויהו, ומדלא נזכר שס״רב נאלח ההלכוח ש״מ ששמואל u6 זאח לאחל פטירח רב, וע״כ נאמר מ״ש ל"׳ "רנותינו שנגולה היו מפריש,! נג,'! רנוחינו הוא לג ג״ב וכמו שמליל ו שקרא אוחו נשם לנינו, ונרונין החלק לשמוח. והנה השילוש הזה טולה יפה לשיטה הרמנ״ם וגם לשיטה רש"’ והיאנ",1 לווי מחוק' חולין והר״אש נע״ז נשמט שלא פירשו בבה דנרי הירושלמי ב׳ בחנו שמל היל!6נ קמבינן מנשיו שאין אנו מפלישין חל״ומ הל* לך שפירשו נאו הרונין ונטלום שנ|־., לגמרי, ונחוק׳ ט״ז נ״ט נקון, דבורם אמרו נפילוש שלא בפירושו ח״ל ונמקי״י ו הקלובים נמי מפרש נילושלמ׳ מנהג שהיו עושים קודם שנטליס הלונין רנ ׳הויה " שמואל אמר חלת מ״ל ובו׳ הלי שהם שילשו כי דיני שמואל חיו קודם שנטלים '”,ן 1 לריבים אנו ל7טח איך פירשו המה הירושלמי הלז טבנ״ל (לשיטה תיקי ול״אש) ש« ל״י לנוחינו שנגולה, ונמלה גולה החבוי! לגלוח האחרון ממשלח רומי ע״< טינוולן כיון להזקניס וחכמים הראשונים שהתקינו נאלך מלרים להפריש חל״ומ וגס לני8 שהיו אח״ב היו מפליפין חל״ומ עד שנאו הרונין ונטלום והוא נהי' ה’ימש’* 3,«נ הל״אש א׳*נ על כומרי הנולדים שחקנו המעשרות ונעלו מטשרוחינו ושם היה ידם J?B! ולהם ’אוח השם רונין die Jünger וגס חלגמוכיא ־דניי ייהי,*,*0 מול I חולח משה לק לפרש אוחה. ואן> לפי דנל׳ והגירקא נחל״אש שלפניני י’״מ הכ,5ל I שהעמידו הבוהים ובו' מוכרחים אנו לפרש בי כיון לכומר׳ הנולדים ב׳ לא מלאני נ#ג 1 בוחני הקילוח שהיו מעולם אן> על זמן מועט לחכוחיס ממשלה על ניח ישראל 1 נראה שביון נמלח כותים למלבות יומי המנונה נשם נחים, ע׳ נמנ״ה להרג י־ז! שפי' הפי ונאו נו ל״ס בתים שלוחי רומי המכונה נשם כהים נבל התרגומים וניוש’6י ועל ב׳ מלבות רומי היא אמונת נולי׳ ע״ב קרא לתבומר׳ נולדים ממשלח יייי' "' כומרי נוחים. ולולי בי יראתי בי חקר קפלים אנכי חנלרניס לנרר השערה גז" י הייתי אומר השערה חדשה שלוב הדינים וההלכות הנאמרים ננוח׳ ולדוגמא שחיטה גי.,5 מלח נוחי, •ין נוחי , לנטל וליתן ישוח וכדומה היתה בונת מקדר׳ הש״ס על הנוי , נימיהם כ׳ נזמנס נחנללו בנר הרומים ומלכם קאנקטנטין נראשם, וידוע שני»' 5 ההלכות הראשונים לא היו ננדלים עדת הנולדים מעדת ישראל ונחורח משה היו מחז’י^ ועליהם נדור ההוא יתכן מאוד מאמר לש״נג: "כל מלות שהחזיקו נה כותים הינ’! י('ו מדקדק׳! יותר מישראל ואירא דכתינא ולא אחזיקו נח" רק אמ"כ לאט ני*® ו!6;לני6 ופירשו עלמם וע״ב כל ההלכות שאמרו הראשונים נהנולריס החליפו המקיי' השם נולדים נשם כותים על שם רומי וכאמור, כ׳ דוחק גדול הוא לומר שאלי n־sw נשי על הכותים השמלונים בי המה תיו בני מופרשים ונבדלים מעדת ישראל י" (5 גדולה היחה ניניהם עוד מימות נחמיה ועזיו! יהיחינס היג יהיס וחינ V ומקדשם, ויש לי הרנה לדנר ולפלפל נזה אך לא לליח׳ להעתיק כל לעיוני " הנזכר ומיראה פן אכשל ברעיוני והנחתי הדנל להחוקריס הגדולים להתגדל ניי יגל אוח אסוימם ואום אספסיימס . ונטלם שנבוא לעורר או להעיר טל. 1S וי!?• גינני! יהיה נלרך ונחון לענינו) מ״ש ונאלח׳ נהו ההיא נל דלומא דהוי קטין מילא הרג נע״מ, אמרתי להעתיק (כ שאמרו שם על חינן עיי מלבא נהו ונו', והנה לא נזכר מי הוא הנל דרומא ולא •דענו שמו או’שם אליי קרא' אותו נשם ההוא כאלו היה ידוע לכון, והרב הכתן הגדול רנ״ק נקפיי )i נבוב׳ הזמן לד צ״א אמי שנשם הני דרומא החנונו לגבור לוקאיק מקימי שהחחזיו ובצד צ״ג מפרש לני השם לוקאיק שפתרונו איר, וקין׳ קון< קשה למה הזלייי, )kJ אח שמו ויחיהו, וגם צריכין אנו לדעה למת כנה עצמו נשם לוקאיק אי איי'י.(ל מצינו שם בזה נבל השמות מנית ישראל, ועוד זאת בתג חלג י־״י! לד צ״ג "נ6ני|! לא ידענו ׳חוקו של האיש הזה ימה שיחו מלפנים, גס אס לא היה נ! אי *V תגנור הקילג• הנזכר ששמי ליקאיס שפתרונו אוי, או אס בנה עצמי «טי! םייי ניגווי6 נארמי, אך זה נראה נדור שלנד אצל בני עמינו הקנו שמו אחר כן לשם נ1!,׳! וסיפר׳ רומי מזכירים אותו תמיד נשם כוכנא וכו ׳ ׳עו״ש, ונק״הד נ״ט ב' r ()«י ״והנה •ש דעות במעשה נן בוזינא ומרנן ביתר, לראנ״ד היה נימי קישר דימסיי״ו