Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 19

4'ג לי' לשמע*' ובו, רנה מבעלה ברוב ואוכל לה נימי »ומאסה, ר״ת נל<׳ דל“׳?׳ ""י, לי' סמלא דהלומה וכוי, הלי כל אלו האמוראים שהיו אחל רב ולוי היו משלישי! יייי«ת '«עשרוה נננל. וגם שילושו נהשם לאונן" מלנד הלחץ והדוחק הנראה לעין יי,לשום נשי ל"׳ שם נעל על זקנים אשר מימיהם אנו שוחים על שהיו נערים נעה ‘-'כחס לנבל, מלאנו נהסלמוד שכבוד גדול נהג ל״י נרנ וקרא אוחי בכ״מ שמזכירו ctJ ■ft! הלבינו, חולין צ״ה כולהו שני דרב הוי כסב לי' ל״י לקדם לנינו שנבנל מ נח; ־, שיי כ' שמואל לקדם חנילנו, ובחולין קל״ז הקשיל ל״< על איס׳ נ״ה שקרא '״ א אליבא ואמר דכילנא כד הוי ׳חיננא ׳"ז שולין אחוריה דרב קמי דלגי ונשקי! לנורא משומא דלג לשומא דלג• וכוי, ואין נוכל מעסה להעלוח על דעהינו יעלמו ׳נהוג אחו נקלוח כזה ולקרוא ' לרב זקן ויושב בישיבה נשם נער? על א שיש מלידה ומהריון זקן. גם מכוסל׳ דבלי העלן מלין ננחינח עממו שע״כ בעלו ייי' החלומוח ומעשרוס בנבל משני ששמעו כנל נא"׳ שאין חיוב גדול בח״ל אשילו ’יי! ולוה לעיין חום' חולין ז' וע״ז נ״ט וכוי ׳עו״ש, מדנליס הללו נלזאה שנעלם ילא ידע מה דקאמרו לבנן שחלומוח ומעשלוח בנבל הוא מחקנח נביאים, והנביאים מלינים , הנהיגו שמה להשליש ח"ומ והיא משנה שלימה ׳ליס ש״ד מ״3 אל"׳ מצליס שדש ונבל מעשה ישן ועי' הרמנ״ם נמשניוח שבבבל הקנו הנביאים ס״וע ונשללים חוקנים , וכ״ש להלכה נש״א מה' חלומוח וז״ל החרומוח והמעשלוח וכוי ונביאים ייקנו *זרי '15 v שיהיו נוהגוח אן> באלן שנעל משני שהיא סמוכה לא"׳ ורוב ישראל הולכין ןי,' cB, והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגוח אן- באלן מלרים ובעמון ומואב י לו בשילוש שבבבל הוא מתקנת נביאים ואין יאמר המחבר ששמעו בא"׳ שאין חיוב? יבשילו מדרבנן? ומה שלוה לעיין בתום' חולין ז' וע״ז נ״ע עיינתי היעב ולא 1t ,ח' למצוא השמועה הלז, ואם על שהתיר לבי את בית שאן ול״י נצר הלא■ חיללו ־1ס ’עו״ש, וגם לשיטת רש"* וראב״ד לא התיל רני ול״< רק מעשר ילק ושילוח p שי אבל אני אומר כ׳ אמת הוא כמו ששי הלמב״ם שם הלכה ה' שלבי התיל בית .י לימל' וגם הוא נמנה על אשקלון ושערה מן המעשרות, ונכי׳» הביא ירושלמי רני יויתלין רני התיר בית גובלין וכשר צמת, ואסר כל זה לא נוכל להעלות על . לדמות זה לנבל ולהתיר גם בבבל, כ׳ על המקומות הללו טעמס בצדם שלא 1)נ] ־י «עולם על העתיד והעול׳ בבל לא הנהיגו שמה מעולם ע' נכ"מ ונלשב״א, ,, ננל שהוא מתקנת נביאים וכמבואר אין נוכל לדמות לזה, לומר שעי״ו הרהיב ״י' בנפשו לנעל גם שמה ולעקור גם תקנח נביאים, ומלבד שאין נ״ד יכול לנעל ני' ב"ד חנירו ונפרע תקנת נביאים. אן גם אס נאמר פלמיגדר «׳לתא או;ן^י* לבה נוכל לנעל ואס עי״ז עקרו המה התקנת נביאים, אין לא היה מסכל דבר לוה נבל התלמוד בבלי שלנו? $ וכשאכי לעצמי מבלי נעות לשלושים הקודמים, נ״ל בשי׳ דבלי הירושלמי נאמרו ’לילי! ובטלום, לא שנעלו לגמר׳ רק שהקילו נמו מאוד וזהו בעולם, ונשם ’ימ!ו על שמואל וסיעתו כ׳ הוא היה המיקל ביותר נת״ו» נח״ל, נבולות כ״ן יל»ן!״אל תרומת מ״ל נעלה בלוב וא״ש תרומת מ״ל אוכל והולן ואח״ב מפריש, j־ ״׳I תרומת ח״ל אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו ע׳ בילה ט' ובלש"׳ #),)«’ ש י"• לבותינו שבגולה חיו מפלישין וכוי היינו שלא חיו אוכלי! טבל על סמן יתארו החלומות ומעשרות אלא חיו מפלישין מקודם עד שנאו הלוני! והוא ז«,, יקיעתו ונטלו ההפרשה (וגם אחל נעילה בלוב) ואשל קלי לה ו נשם רובין י1);.5 שיי״יאל ולוי הוא על שלא נסמכו כי חצינו סנהדרין ’"ד שקראו להנסמכין נשם מ;ין ’יי ש שם וסמן חמשה זקנים ואילו הס ל״מ וכוי וגס אמרו שם "דאמל לשנ״נ jUP,״״ I יסמכין לבית עלי שנאי לא יהיה זקן בניתן כל הימים מאי זקן וכוי אלא!!1יי,0 ’יי אנו רואי ן כ׳ הנן נקראו הנסמכין בלי חכמים נשם זקנים אף שתמה <5«p יימים ועל ששמואל ולוי לא נסמכו קרא אותן ל״׳ בשם רובין, וע״כ כששאלו <יו(,0"אי נינאו הלובי! אמרו תלגמוניא, והוא כפי' שלשילא מרישתא טל הל״אש נע״ז ילין שנ«' ישראל גילסינן (כלומר המתרגמים ומפרשים חולתינו הקדושה" ע׳ בעלן 'לו׳ שתאלין בנאור תרגמוניא, וכל דבליו נכללו נמעט מלין הללו נפ״ח) ושמואל 5’ לא נסמכו להורות ולדון יתכן עליהם השם חלגמוניא כ* עסקם היה לבאר ךילת, ואמר אח״כ הירושלמי אר״ז וכוי ומפרש בזה במאי בטלו הלובי! והיא /», יי’עתי ״לב יהודה נסם שמואל אמר מלח ס״ל ותרומת ח״ל אופל והילן. תליש" היינו זאת היא הקולא שאין צורן בהשלשה מקודם (ואולי טל שם זה * 4