Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 18

834 לא והשיג ותמצא שעלייה נעלא השקל היא נשנה שנע למלכותו וע״כ כיו אימי’®' ווי גס לזה כי אהליחו חהיה ג״כ כמוהו אם יקום נעלא ונודא* יהלגהו וגאשל ט®* לאחיו כן יעשה לו. אי* אלכסנדר, כחוב על הקיפול מהיושיפון על אלכקנדר, מנקה כינוי הנמש, שלא מצא לו מקול נכל קפלי הקילוח, וזה נא מאיזה העחקה ®ן קופל עלני ממללים ננדל גפני עלמי ע״ש שהאריך נזה, ואני מלאה׳ הדגלים הללי נפלועאלך כלך ג' לד ל״ז ושם הקיפול הלז נפי השל פהילאנואק שגלה נמה קייי׳ ודגלים נקהלים מסשוקחו, ונחון הדגלים אמל : "ווא ודרו■ ע rtHMrt) , ווא ויייי דיא נ1ןא:גע ע״ל" ועיין נהעלות למעתיק ותלאה *שהקיפול הזה היה מהפשט עו נחיי אלכקנדל נכל אלן יון. , אות אלכם א. דהה הינ המסנל פי' הל״ח המונא נחוק' כהונות פ״ח פ® אלנקא אחד מחכמי נני ננל, כי לא נמלא נשום מקום שם אמולא כזה נננל , ומי1*" J על הל״ח שכל דגליו דגלי קנלה אין נועה נזה . ולפ״עד נלאה כי מצאנו מנחות P על המשנה והננלייס אוכלין וכוי אמל לננ״ח א״ל יוחנן לא ננליים הס אלא אלכקנייץ הם ומתוך ששונאים את הננליים קולין אותם על שם ננליים תניא נמי הכי ר״׳ אוייי 1 לא ננלייס תם וכוי פילש״י ק ולין את אלכקנדלים שנוהגין מנהג לענתנוח «ל *־ ננלייס, ומזה ממילא נשמע שחיו קולין גם להננליים נשם אלכקנדליים על היי,,," המגונות שהיו נהם ומחוך השנאה ששונאים להננלייס עלנו והחליפו את שמות® י! נזה, וע״כ נוכל לאמל ננקל שתי' לתל״ח נקנלה שחפילוש כהדא אלכקא" ה®"" נתילושלמי (מגני מעלנא השונאים להננליים) הוא כמו שהיט גנזזנ כהד^ הנ «i ועפ״ז יתפלשו היטג גם דגלי הילושלמי המונאיס נעלך מלין צד ק"נ אמלו י' ’י,] הקנדלל אלכקנדלי לאמיתו הוא" יעו״ש שדחק נפי' לאמיתו, ולי נלאה שתכונה פי הקנדלל אלכקנדלי לאמיתו הוא, ואין אנו לליכין לכנותו נכנו׳ אלכקנדלי על היני הגאוה שדגל שמשתי את ל״ע עומדות וכוי — וכמו שהיו מכנין להננליים אלהקניי"® ע״ש המדוה רק הוא אלנקכדל׳ נאמת מלידה מנע; ומהליון וע״כ הןא מלנל נגצי” וזה: לאמיתו, יעו"ש ותראה שנאור זה צודק יוחל . . אוח אמורא צד קי״ט , מתוכה עם הרג החכם הגדול זקש ננאול הירושלמי *־ פ״ד אל"׳ לנוחינו שנגולה היו מפלישין חלומות ועעשלוח עד שנאו הרונין וגט® " מאן איכון חלונין תלגמוניא, ותניא שם דנל׳ היוחקין, רוני! ירושלמי דחלה, ומיי{ פי' נע״ז על חכמי ישראל, א״נ על (כומרי נוצרים ד״ק) שחקנו המטפלות ינ* ממשלותינו ונו'. וכי עליו הלג שי״ל ותנה זה רחוק כי נגולה והיינו נננל לא *w ידם תקיפה רק יד נומרי הפלשיים ונוי ואחרי אשל האריך נזה יעו״ש כחג «"ג?, נלור כונה אחרת כי הלוני[ נקראו אלה שהתחילו לרדת לננ ל נימי לנינו הקדוש יי י וגי מהם •דענו נשמם והם לוי ולג ורננ״ח וכוי, והנה כל אלה הגי הלני נ1, נעוריהם וכוי, קלא אותם ל״י נשם לוני[ וכוי, ונשאל לנו עו7 ל,אל לוו נ החכמים החס לוי ולג אח הפרשת חלומות ומעשרות נננל וכי׳ יעו״ש, והעולה »1יי l בי נולה היא ננל ולג ולוי ורננ״ח היו המנעלים שמה התרומות ומעשרות, ומטה חדלו העם נננל להפרישם. ומת מאוד עמדתי משתומם נקראי זאת ומאוד ב6ל ,) וקראתי עליו המקרא אשל קלא לג יוקן> על רינ״ז משיב חכמים אחור כוי כ׳ שגה ונעלמו ממנו כמה קוגיות מהתלמוד ננלי שלנו, שנננל לא נ*אק השוג מ «ויי חלומות ומעשרות גם נז״הז, ולב ולוי וחלמידהון ותלמיד• תלמידתו[ חוו מפלישין חיי , ומעשרות נננל גלי שום פוצה פה ומצפצף , ואיך עלה על דעתו לומר של״י כיון יא"," נ א ו הלוני!, על לב ולוי שניטלו החלומות ומעשרות נננל? והא לך לדייייא ־*»ל •״נ נ׳ לב עוני נלי' דלג נחמיה ה״ל גלנא דממרא דחלומה אחא לקמי' יי״, w מהו לאמטו״ לכהן תאידנא יכו' יעו״ש, ול״י היה תלמיד לב ושמואל ולב יושן מ v תלמידו והיו משלישי, נ׳מיהם תרומת, ולא נשאלה השאלה יק על ההולכה ניי״ט ׳ י י, נקוגיא דלהלי! אושפזיכנא דלנא נל״ח הו• ליי אקולייתא ונא אחא לקמי דינא I1J ולנא ולבא נל״ח היו כמה דולות אחל לג, וננדת ל״ו ואייל יוקף מעשה נהי*' ,,« והענילוה קודם לאמה יפלכינן אלא דל״י ל״ל והאמר שמואל אין תרומת מ״ל א",« ולא נמי שטומאה יוצאת מגופו, ואין לן לומר שהמעשה שהציע לפנינו רנ ''1V מקודם ביאת לג ולוי ושמואל לננל וע״ב היה נוהג עוד שמה החלומות ומעשיי* u, למה פרין הגמרא משמואל על המעשה איפכא הוי להו לשרוך מהמעשה הלזה טל A)J*B ינננורות כיז א״ל חלומות ח״ל אין נה משוס כחן תמק״ע נניח חגלניה יג