Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 15

15 ישעיו ייה6יב לנו כרקח סרקחת׳ אהבת sx׳1 קלב1'אש מתלקחת׳ דרש עזליום?1?ךו ייומם ולילי ע־וךבו רך צעיר 'לימים הפעם׳ וכאיש שימה שמע רעש .ורעם ׳ לא עןבו עליון רעש חיל, לכן הודו בכנור זמרו ב3כל בחודש נחמד אשר נהפך האכל 'למשוש נם’בימי .קדם לאבותינו. ןכ־ור תזכרו לחלל את חטושיע, ובל תשכחו 'לקלל'את המלשיע בש<ך, עז התאןך יוסף מלכנו 1 מרדכי באס. בקרת לספר ״ערך מלין״ להרב החכם שי״ר לי. Bon Salomon Frankel. אוי! אגדה צד 11 הגיא מדרש (קהלה) הבל הנלים המזיק עשיר נדבר sw מחלתו רעב הוא לו נס״שן נו עשאו למרמס, גם עני כי דל חלקו, גם עני גנוה "«ני חלק שמעיז נו עשיר , לזה חאוה ולזה חאוה, שניהם שדן לקבר והבל הבל. וני מ"! הרב נעל ערך מלין: החלק הראשון מונן ויקר, החלק השני קשה להבין ופירשה׳ איחי עכ״ל. ונזה נשר לנו שפירש, אך עמן האוצר הלז באוצרו, ואולי עעמו שאין "יל ראוי לגלוח דניים כאלה החלוץ. ברומו הנעלמים מעין כל; וע״ש לא יפלס׳ לעצור נמלץ מה שהיה נראה לי בהשקפה ראשונה, וגם אחר העיון לא יכלה׳ למצוא לאיר אחד בי נ״ל שהבל הוא בפשיעוח גמור ובל •ודע ספר יודע נו, והחבונו נזה שיש «לשח סוגי חאוח ועי״ז ציינו וסימנו שלשה מיני ענ״ס, כי גם העשיר אם נח״שן נדבר "יייג נעשה הדני ההוא אצלו למרמס והוא בעני נאוחו דנר ועני לדני אחר ומחאנ י״ילוח ונפלאוח ממנו, ובמאמרם ז״ל אין אדם מח וחצי חאוחו נידו, וע״כ גם בעשרו ’ששנ לעני, ויש עני נאמח והכל מודים נו, כי נאמח דל מלקו ואין לו ד׳ קפוקו, יל!ח החכוונו נאמרם ״נם עני, ב׳ דל סלקו". ויש עוד שנובל לקרוא אומו נשם עני, יהיא עומד נקו האמצעי ואין נו מדח עני נאמח, כי יש לו די ספוקו ובל דניים ליליכים לכלכל אוחו ואנשי ניסו, רק לא הגיע עוד למדרנח העשיר שנע^ה אצלו ״יייס גם הדני העוג והוא המוחי מדי ספוקו, וממאס נזה ומסאוה להמלק שמעיז י־, העשיר, ועל החאוה הלזו נקרא עני וזהו: "גם עני גנוה ממנו חלק שמעיז נו ®ש'י" והוא שגבוה ורם ממנו ולא יובל להשיג ולמלאוח חאוחו נהחלק הלז שמעיז נו ®6’ל. והעולה מזה שנבל אלו השלשה מצאנו חאוה נפרדח: העני נאמח חאוחו להשיג ״ליגת האיש הנינחים, והבינוני למדרגח האיש העשיר, והעשיר לדברים הנפלאים, וזה “«רם: לזה חאוה ולזה חאוה, שניהם שדן לקני, והוא אם נחאוה המה נפרדים, '«קבר המה שדן והכל הולך למקום אחד אות איד צד 30 מנאי שמה דני׳ רב יהודה אמר שמואל ע״ז י"א איד אחרח « להם ברומי אחת לשבעים שנה מניאין אדם שלם ומרבינין אותו על אדם סיגר חליפין אותו נגדי אד״הר ומניחין לו בראשו קרקפילו ש״ר ישמעאל ומלוי לי' נצוארו ד־״וי■ י' זוזא פיזא ומחפץ אח השוקים באינך ומכריזין לפניו סן קירי פלסתר אחוה ייא זייפנא, דממי ממי ודלא ממי לא חמי, מאי אהני לרמאה ברמאות׳' ולז״פנא ».’8’י,!,' ומסיימין נח וכוי, ופירש הרג נערך מלץ ששמואל כיון להסעקולארישע מ’עיע יעל השחוק הלז שנתן הקיסר פהיליפוס נשנה 248 למספרם יעו״ש, והנה