Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 14

14 הקבצו ובאו בני;קרון ׳IN. היקבים שלוים אין;ראה ופחד׳ האספו כלבם אל בית אלהינו! ייל לשון תי&ר ’ לגינות תנצח, כי הציל שדי מ!ד המרצח בגול מרבבה, זה יוסף מלכנו. כבי בנים נעימים .דקרים .יצלחו, בבל לב וגפש!עלזו ישלחו׳ עצאת אביהם מערש ןיוי 1.יחי; בבה היום הזה' נקמהה ובגילה, וזבחי התולה לאל עליון נובילה, ביום נוקע המלך הטוב מדחי. בחתן!בתיר פאר ילבש עך.יים הלך מהיכל ע.ננ עת צה׳חם סביב עיר עליזה עיר המעטרת; בעבות אהבה לא מחרה הקרע,' לקח לדת חן א1,ב.ורע י כשורקה נעימה עלי גפן אדרת.?האום ןא איש המסיס במאעלת, ד?צע בשטף אף ני!ד משכלת ראש האלפים והלבבות הוא הטלך י־ ואולם חיש’תשועת זאלחים נ־וךעה, כי.קרן המאבלת בבגדו נגךזעה׳ ניבדל חךוה בבל מליןה ו?לך. יוסף צךזקתו "לחה כפיי מגד׳?שט?בית אדוניו כמצרים הבגד, למען הציל נפשו י מאשת רשע; יוסף מלכנו חציל אל מחלב, מתפר בגד לךפיו כזאב ערב, בלבשו בפעם ההיא בגלי!שע. הקידמח צ7 ל*, ש,לה ע"! : ,חח׳ לי מלף ל,ח, קלא : ,חח׳ ל, מלח לוח. לי ש,לה צ,: נשלה נשל, ,נ״ז שעש, הכל צמששע, אלא: נשלח גזל, ,כ״ש שעש, יגי