Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 12

12 זה תשר מולדוס הנער אליעזר עד נושמים ושמונה שרם, אז הרול מס ל למעמו• ויהי בהיותם בשדה והנקי היו חורשות האריכו למעניהם ויראהו אביו הורקניה, עפיי גדול ובן גדולי הדור, הלון ►לן ובכה — כ׳ כן דין הנערים הבוערים מכל אשר ייפ" אין בלשונם להמליץ בעד העוג ולבעוט נרע, ורק ע"׳ הכרח פניהם יחנו עדיהם נלחיק או בבכי — וישאלהו: אליעזר בני למת תנכה? אולי תכבד עליך העבודה לחרוש ע־ רצפת אבנים האלה? והושיבו על המענה , אן עודנו בוכה ן שוב שאלהו אביו שניפ' מדוע עודן תבכה בני, אולי גם במענה אינן מפץ לחרוש? ויאמל לא! ולמה בגיפ בני? ויען אבקש ללמוד חורה! ויאמר הלא גן עשרים ושמונה שנה אחה היום 0 בוששה מאוד! אמנם איעצן : קח לן אפה והולך בנין לבית הקפד ונרצה כאלו למדח תוי" אתה. 2) שני שנתות חמימות חלפו אשר לא נא אל שלמן אביו ויפקד מקומו, ויפי היום ויפגשהו איש וישאלהו: למה נפלו פניך? ויענהו: אבקש ללמוד תורה! ויאמר אפ בהודה חפצת מלן פח? קום עלה ירושלימה ותתאבק בעפר רגלי רינ״ז אז תצלי״ ויקס ויברח ’יושלימה אל רינ״ז והתיצב לפניו וישא את קולו ויגן, וישאלהו לינ״ז נ1 מ׳ אחה ולמה חנכה? ויאמר אנקם ללמוד חורה! וישאלהו עוד הידעת לקרות ק״פ ׳ להתפלל תפלה או לברן ברכת המזון? 3) ויאמר לא ידעתי מעולם! ויאמר רינ״ז: מלא שנוע זאת ואלמדך ראשונה יראת אלהים אשר היא ראשית חכמה ואחלי p אוזיפו שהי הלכות אשר תשנה ותשלם . ויהי ביום השמיני ויעמוד לפני רינ״ז וריח רע נוען> מפיו — כ׳ לא אכל לחם גל הימים נשקידתו על דלתי התורה והעבודה — ויעבירהו ריב"ז מעל שניו, והנה נעי בוכה וישאלהו רינ״א למה תנכה? ויאמר על שהענרתנ׳ מלפניך במצורע וכמוכה םחי1 ויברכהו ר׳נ״ז לאמור: יעלה נא בני ריח תורתן כריח ניחוח לשמים כאשר ריח פיו נודן> על התורה ועל העבודה; אן אמור בן מי אחה? ויאמר בן הורקנוק אני, י־מן אבן בן גדולי עולם אתה ולא הגדת לי עד הנה, חיין שתאכל היום על שלחני! וימא1 ויאמר כנר העדתי אצל בני ביתן ותמה ר׳ יהושע בן הנני' ור' יוסי הכהן וישאל אפ בני ביתו ויאמרו זה שמונה ימי הרעב אשר לחם לא אכל כי התמיד בעבודתו (פרקי ר״א פ״א). בעת ההיא מצא תואנה להתחבר עם בן ביתו ריב״ח אשר עודנו רן נשנים היפ והתאמצו גם שניהם בישע אלהיס עד שנאו לנ״המד ודרשו האל״ף בי״ת מראם לסו1 מפנים לאחור ותמהו השומעים לרוב בינתם לאמר: מימי יהושע בן נון עד הנה לא נשמע כהנה (שבת ק״ד א' חוה׳ נשם הירושלמי ע“ם). ג) ואולי היה יהושע ראם המדברים ושננו יזיצס בלשון נושל על לשון לתלותו מ¬ יהושע בן נון ובאמת היה ר"׳ נעל שפתים כאשר קראו לו לעת זקנתו "אהכולהטקיא דאורייתא ר״ל Scolastlco (ב״י הין) פ' ק״ד) ואין שה המקום להאריך נזה 5) 1) נאדר״ג פ״ז בן כ״ב שנים וננ״ר (פרשה מ״ב א׳) עוד ניהחא שלישית. , 2) איזה ע״ה כל מי שיש לו בנים ואינו מגדלם לתורה (הוטה כ״ב א,) לדעה י יונתן וכן היפוכו . 3) כמוהו כן תלמיד תלמידו ר״ה לימד את בן עוקנא ושושינא שלשה דברים האלי ואמירת קדים כנודע;־ואל חתמה ע״ז כי מז״ל הלכו בעקבות רגם וכאשר רינ״ז לא שח שיחת סילין ולא אמר אשר לא שמע מיניו ולא קדמוהו אדם ננ״המד ולא ישן ש6 ולא הניח אדם שה ויצא, כן ר״א תלמידו (הוכה כ״ח אי) וכן הצן ל״ע נעקב. ל״א רני• 4) לדעת• דרדק אינו נער לשנים אבל נער לחכמה ויקרא בשם דרדק אף אפ יגדל בשנים והיפוכו זקן זה קנה חכמה אף אם רן נשנים (קידושין ל״ב ב׳) ותמס'•’ על חוק' שנת ק״ד א' ד״ה א״ל אשר לחצו עצמם נין בנלי לירושלמי גדר מזה יי-,, מזה ולדעתי כאשר דרשו ננ״המד הי׳ ר״א לפחות בן כ״ח שנים וריב״ח לפתוח בן ת״פ למקרא ושניהם דרדקי לחכמה כאחד. ואעשה לי עזר כנגדי מגמ׳ (מ״ק כ״ז א׳) בגי הורה זקן ולו יהיה דרד״ק קטן לשנים אין היה ר״א זקן נגד ר״י הלא באו כאפי ננ״המד זה כמו זה נשם דרדק? ומי יכריע לקרות את ר״א נשם זקן זה קנה מני,® לעומת ר״י י ואין לנו להניא ראיה מיונתן אשר תרגם צעירים ממני לימית (איוב ג א׳) ״דרדקין" ובמקום אמר (שם ל״ב וי״ו) מתרגם צעיר אני לימים ״זוטר״. , 5) אלמלא אמרו על ר"׳ "מזינהו לאשיתא דניתיה דמשחרן" (ברכות כ״ח א׳) משב® דרכי לומל לקיבה הזאת קראוהו י״ג פחמי (שם) ג״ם יהושע הכהן הגדול אשי'י¬ יאמר הלא זה אוד מוצל מאש (זכרי' ג' בי) ועיין בק״הד במקומו.