Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 5

5 ׳»Talmudifche Exegese von S. Horowitz, Rabbiner in Wie ש» י1> ל״א ע״א מעשה בנכרי אחד שנא לפני שמאי אמר <^׳N גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כלה , כשאני עומד על דגל אחת ,?חסו כאמת ה בנין שכיה, בא לפני הלל גייר' אמר ליה דעלך סני לחבריך לא תעביד וכוי. הנה לנים לאו וכן המהו, איך נמאמל הזה שלשה המה רפלאו, א' מדוע לא אנה י*"’ לקנל אח הנכלי הנא אליו לההגייל? נ׳ לאיזו הועלה יסופל שדחהו נאמה ‘נ5’! שנידו, מה ישכון לנו לדעה נאיזו מנין דחפו, אם נאומל ודנלים, או נאמה *l’sJ? ג' למה זה הולה הלל לחלמידו הגל צד השלילה ולא צד החיוג של מלוח אהנח *ים כדכחיג ואהנת ללעך כמוך? ולהחיל מלצונוח קושיוח אלה אחשוג כי יש לעיון קצת יוחל נמאמל הזה מאשל נלאה מפשטותו, וטלס אענה אמוה דעהי לנאל י י' הנסוג משלי ד׳ י״ח ואלה צדיקים כאול נגה הולך ואול עד נכון היום, דלך לשעיס?״’לה לא ידעו נמה ׳כשלו. גם פה יש מקום לשאול: מדוע המשיל המכס את אלמוח ״יקי0 לק לאול נוגה ולא לאול השמש כי יזלח נצהליס? ועוד מת יחן ומה יונדן> ״יי נאמלו, הולך ואול עד נכון היום, מי לא ידע נכל אלה דאול נוגה הולך ואול? י )״6י אחזת לי נפילוש הכחוג אגידה: מודעת זאת כי עיקל גדול גלמוד׳ כל סכמה י"® שישמול המולת כמו התלמיד שדל ההדלגה לילך על נמתי הלמוד ממטה אל מעלה I אל סמול, כי אם יעפיל לעלות ולדלוך על נמתי מעלה העליונה טלם יכין אשוליו «פתן מעלה התחתונה, לליק ייגע ולחתו והגל יכלה כסו וזמנו, התלמיד כמו הלג, | ," ’מיעל כמה מהנזק אשל נעקנוח תהפוכות ולא שדלים כמו זה , ואם ככה גלמוד *יי יחנמח תתנל, על אחת כמה וכמת גלמוד ידיעת ד' , מה מאוד מההכלס שיזהל *י ני האדם. לגלה׳ קל נמהלת ידאה כנשל דגניה עון> על כנפי המסקל אל יח הצדיקים השלמים, כ״א יעלה וינא לאט לאט ללגל המלאכה אשל לפניו ממדלגה יגת. והנה אחת מפלאות חמים דעים הנולא ית״ש קיימה על נכון העיקל הזה, '‘ה חק ולא יענול נמשטלי השמים ונשדל הזמנים יום ולילה לנלתי יסלופו כלגע מהל כי אם מעט מעט, יען חלון) הפתאומי של הקצוות אלה: האול והמשך, .’ אי יחליש לשחות פיני האדם, ולכן תיחת זאת מחכמתו הנפלאה להשים ליוח נין ^"ו'0 אלו, ואח נשך חשקו נקו!) היום ונקון> הלילה הנקלא חבעכד־צוונד וזארגענ־ .;•"ייערוכג, וזה אוח נאמן ומופת חותך כי קדל תהדלגת הוא יסוד גדול אצל כל י ימים הנעשים תחת השמש. — ואולי על זה יסדו לנו לנוחינו ז״ל משדלי התפלה הנלכה אשל נדנלו מעלינ עלניס נמכמה פותח שעלים ונתנונה משנה עתים את הזמנים וכו' נולא יום ולילה גולל אול מפני חשך וחשך מפני אול ומעניל יייניא לילה ומגדיל נין יום ונין לילה , כ׳ עלינו לשנס ולהודות לשם ד׳ על אשל *ה נשגנת ונחמלה לנה משנה עתות׳ נוקל ועלנ לנלחי תחלופנה כלגע חיש מהל, (|8“פ נקדל נכון ונהדלגה גולל אול מפני חשך, ילצה טלם יסשוך היום, גולל מעט ר את תאול, וכן על דלך זה גולל אח החשך נטלם יאיל היום, נאופן שמענ׳ד , 'ית את היום ואחלי כן מניא אח הלילה ונין אלת שתי הקצוות עושה הנדל ע״י י י י^אאעחנג, וז״ש ומגדיל נין יום ולילה . ■״ יייהיוה כן ׳תגאלו היטג דנלי החכם המלך הנ״ל נמ״ש ואלס צדיקים כאול נוגה!1'y יאול עד נכון היום ד״ל דלך הצדיקים להשיג ידיעת ד' אך נקדל נכון ממעלה ייעלה כמו אול נוגה שהוא המגדיל והממוצע נין חשכת ליל לאוד היום והולך!jj יאע לאע פד נכון היום, כן דלך הצדיקים וככה אלחות השלמים אשר לא יעפילו! ^1' ישולם העולה ניח אל עד מתלה זולת נקדל נכון וישל , נאשל דק דלך זח 1^׳' אך לא כן הדשעים אשד נמחשך מעשיהם, יען נחפזו ננהלו, ילא ידעו נמה ^יייעתה דעת לננון נקל למצוא פתלון המאמד הנ״ל, הן גם שמאי לא אטם אזנו י!׳ן(׳יע ילא סגל דלתי לגנו לשאלת הנכלי הנא לחסות תחת כנפי דת האמת נתנאי יי: ,י־י ’שיי אחד אשל עליו נננתה על תלה כל התולה כולה , וכדעת סנילו הלל f ® תיא כי מצות אהנת לעיס היא היסוד ואגן הלאשה לאגני נזל תולתינו הקדושה, / “ת לא נאות לי לשמול נלמודו זח עם תנכלי את מהלך המדלגות מקל אל חמול 1׳«עלה ואפס הקדים את המאוחד והתחיל נצד החיוג של ואחנת ילעך כמוך,