Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 4

4 לדולוח. ואל משיבני קולא נעים, ממלא: חקת עולם חנאמלח נמצות הקלננות ופאי מלוח שנהגו יק נאלץ או נשני הניס?י כי כנד כאב העקדה שעי נ״א ונ״יי r ע״1 ביאולי מקול חיים שם, שאף שח<!נ קיום המלוח האלה נמסכנחם הלאשונה ונלמוס® המלונה נטל לשי שעה ע״י חלק הניח, ננ״ז הדעיון והמושכל אלוה וללון ה״יה הניצא מהם נשאל ק״ם לנלח, ומונה עלינו המיל לשמלו נלנינו ולהשלימו כשי ׳כלחינו א= גם נאושן אחל ממה שנחוג נהייה, לוח לנס, יומו לשעולוחיהם הלעוח כנד עמיאש וליעהם מנני אדם כי מקוין לק לנ לע ונשמה, כמו שמלוה ולקינוח מזנחוחם לומ!’א על סטאהם לד׳ להול מעליו ולענוד אח הגלולים ולהקליג להם קלננוח אשל ימם אי על קינוח המזנה, גס ילמוז נמאמלו זה, כי גס הכלח שניהם אשל החשעליוח ויגץ לנס היע יישמו עליהם, גס מזנחוחס אסל ננו להנל׳ נכל יענו נם לשעחם נאי6( שלא יוכלו להכחישה כאלו היתה כהונה וסתומה לשניהם. שמיל, לדלד״ק היא הניא החזק, ולדעה געזעניוה הוא ייאמאנע, ולשין כנוי ללאש החל של כל דנל נענול דמייצי ללשלן האלם אשל נו יוכל לנקוב נשאל גושים ולנלים. נ' כזהול, ל״ל כמו שנניהש אשל גדלו מנעוליהם על נלכי ענודה הגלילים ׳זכלו ממיל אח מזנמוחס ואשליהם, י! גם מעאת חאנוח חלושה עתה על לנס תמיד, אף כ׳ מנועי חיו אמונים נמיק חהויי והדת האמיתית. או שהכינה כמו שיזכלו תמיד את בניהם ■הנאחנים והנעימים להם׳ כן ׳זכלו גס את מזנחותס ואשליהס נענול גודל אהבתם אותם כילך האוהב הזי" תמיד אתונו, ואף כי האב אח ננו מחמד עיניו כאמלו לקמן ל״א הגן יקיל לי אשי’® וכו׳ כ׳ מדי דנדי נו!כול אזכינו. ולד״ק הכונה יען כ׳ ׳זכדו בניהם תמיד אה מזנמים® ואשליתס ע״כ נדמה סעאהס זאת לענוד האלילים המשולה מאבות לבנים כנתונה 6 לוח לנס ולקינוח מזנחוחס למען לא תשכח מסי זלעס לעולם. ע ל ע ן, ל״ל 6 ע׳ן לענן כ׳ גס נו יזכדו תמיד אחלי שתחת צלו ענדו לאליליהם, וק על עילה החיי נמל כ״ח ע״ו שהוא כמו עם. גבעות חשל ה״א הידיעה אשל מדלכה לבוא על המחואל אם התואל עצמו נה״א, וכן נמצא לשעמים נהשך השם המחואל. נת״א והתי״י נחשלון ה״א ג״כ ע״י זלות כמו העגלה חדשה ש״נ ו׳. ג' הללי, לדלש״י הוא הימי לעיל ׳לושלים היושבת נהל ולדרד״ק הוא הואל לישיאל והיי״ד ליחש כמו אג׳י ולי״ק היו״י כנוי מ"נ דלן החול, או ללמוז על אהבת י׳ להם הקדומה והיותי 55י לדעתי הוא כמי שנאי ח״א כי שולש הלל נל׳ עינית יולח על יללה ואנקה ", יעל, ואף כי יללה הכלב משני הקול והושאל שה להודות על יללת נית יהודה נכלל, היי?" עתה נענוד שחיתות מעלתם ולוע מעשיהם לחיחו יעל וכלבים נבזים ויתולגס ר•"'" או:ד יאווווערע אוץ דעי[ פעןדע, יען ני חילם ואוציותם לנז יחיה• נ ה ®?ן לילד ק עעמו השון כמו נחעאוש במוחין•, ואששל שמאמל לנז אתן מושג גם י® e ול״ל נמוחין אתן לנז נענול מעאתיך נכל גנוליך, ומליצת כ׳ זח והנא אמדי י'v בשניי מעע למליצה הכי למעלה ט״ו י״ג ׳"י. ד' ושמעת ו נ ן, שולש שמע ’יי® .a היציאה מגבול ידוע נהכלח או מבלי דעת כמו כ׳ שמעו הנקל ש״נ ו', י״ל ג’’ עהיין־ הישד אל העקום, אשל ע״כ חשנו העגלה ואלון הנייח אשל עלית ל’גיול (S כמו שמוע כל נעל משה ידו דגלים ט״ז ל״ל שיוציא מישותו וקנינו נשנה פג’ D כל משאת ידו והלואתו שיש לו ניד לעהו וימחול אותם לו, וכן שה הכינה שתצא נ®5") ע ש עונש ה״יח מנחלתך ללכת נגולה, ויהיה לש״ז שולש שמע נלדף נתילאהי שולש שמי המולה ג״כ נהשעיל על ההוצאה נהכיח מאלץ החיים למות כליון יהנ,,.ן וממנו נגזל אח״ה שם משומד ושעל דאישחמד נח״א שמות י"נ להודות על ’צ’ג׳מ ״5 מדתו האלה־ת אם נתכיח ואונס או בלצון ובחילה מששיח. ומלח ו זג 7 ־ע,1 ט׳" מוסנל להוריה ־י נד לנד קינת יציאתן• מאלצך, ויק אתה בעצמן• הקנוה זי)מ iv מעשיך היעים ויחולגס: יזא זוירנזט דויד דיין אייגענעכו עננרטוןדען די"! ־W גוט נבננדויזממע) איכזכזנגן, או שהכינה אחה וכל הדבקים נך והנלוים אליו ®.יג.6ן לצאת מנמלתכם יינ״ע חלגם כאלו נכתב: ושמעת אח חאלך, ובך אשלח ’י’ ל מנחלתך. גם שאל המעתיקים הראשונים נלחצו לבאי הכי הזח, וכל ז® י®’, ".ד® גם לשניהם היה כתוב ושמעתה ונד כמו שקנלנוחו נמסולה, ולא כדעת היי®",?, החדשים אשר למען הסיר נל לחן לצו להגיח מדעתם גאלו בחוב: ושמעתיו '