Kokhve Yitsḥaḳ · 1854-01-01 · 19 (1854) · p. Seite 3

3 1 Exegese von I. I. Pollak, vberrabbiner in Trebusch ילמיה f"J3 י״ך, לכן, עפה ישוב ו׳מהול גשם ל רשיס׳ פנסומין בכוש הפרעלה אשר השקום עד הפה כיעוד הרעה העפילה להם, ור״ל נעבור שתהיו שם נצרה גדולה «אוד, ע״כ כאשל אגאל אפכם אחלי כן «שם יגדל הנק הזה על «אוד “י שישכיח מלבכם גס זכרון הנשים והנשלאוה אשר עשיפ׳ אה אנוסיכם נהעלוה׳ אופס ייאיז מצרים. מ״ז הנני, בעבור היוח ב׳ הפשוקים הקדומים, כעין «א«ר «וסגר, לפורום גם על גודל צרפס בארן אויב אשר לק נענורו יגדל אח״כ בעיניהם נש גאולפס מ6ס, ישוב עפה לענינו הראשון, לדמוה מעמד וגורל קצפם שם לדגי הים, אשל ימוחו ייהל, כדגי הים אשל ׳«ופו מדי יעלם הדיג במכמרפו מן המים, וקצפם יחיו נשב׳, יידמו בזה למיוח השדה אשר יצודוס הצידים וישאילום בחיים אבל כלואים ומסוגרים ימצודתם או בגיה הכלא . י׳׳ז ל א נ צ פ ן, לא נספר, כי שורש צשן יורה על ההעלם "כ נקרא ג״כ הרוח מצד העולם אשר לא חיה נודע לבני אדם ומיושב יההקחר עוד נימי קדם, כשאל לדי העולם מזרח מערב ודרום, אשל שם היה אז לוב הישוב , נשס צפון, דער אונבעקאננטע, פעדבארגענע. י״ח ראשונה, חו״הס בבחינה מ«! ונגזל משם הפואל ראשון בחושפה ה״א בסון!, והבונה כי נערם ישלח לעונס וישיב אח שבוסס במו שהבעיסס בפי י״ד וע״ו, יענישם חסלה וישלם להם גמול יפעתם. משנה, ר״ל רוב עונס כי שורש שנה אשר ממנו נגזר שם משנה יורה נהנחפז "יאשונת רק על עשוח דבר שני פעמים כמו שנו וישנו מ״ב י״ח ואמ״ב הושאל על לגוי הפעולוס נבלל במו כשיל שונה באולחו משלי כ״ו שר״ל הרבה פעמים וע״ב הוצרך לכי ג״כ לאמר בראי מ״א ועל השנוח החלום פעמים להורוח כי נשנה לק שני פעמים ולא יוחל ולפ״ז אין צורך לפי' לש"׳ זרד״ק שמושב שם משנה פה על עונופם יעינוח אבופיהם. ואפשל שמולה על העון הכפול שעשו הא׳ בבחינה האלן הקדושה אשל "ללו בעבודה הגלולים, כי האל׳ן הזאת בקדושת עלמוחה לא חוכל שאח חוענה כזאח 5ייא״הכ מ״ב ב״ה כיינו, והבי בבחינת עצמותם שעשו חוענוח לנוח לעמאה נהם אח 3לשםונחלתם. בנבלה, שם חואל נבזה לגופי קלנניהם אשל הקרינו לאליליהםהמשוקצים '"ע ד' עוזי, לדעתי פשוק זה והנא אחריו הם בעין מאמר משוגר, כי רעיו; ננ<ודח הגלולים והעצבים אשר בהם נוקשו ונלכדו בני דורו העיר אח הנביא להודיע נהיפך כי הוא לא בן יחשוב, ולק ד׳ עוזו ומנוקו ביום צלה, וכי גס נכון לנו ובטוח 5י יבוא יום אשל נו לא לנד כל ניח ישראל, כ״א גם שאלי העמים מכל אפק׳ הארך ’5'יו וידעו כי לק ד' הוא האלהיס ורק לו לבדו נאוה הפהלה והכבוד והעבודה האמיתית, יאך שקר הנחילום אבותיהם באמונתם הנכזבת נפשיל׳ עך ואבן מעשי •די אדם. כ׳ י ל מ ה, ל״ל בני אדם אלה העושים האלילים הם בעצמם רק קצרי יד וקרוצים מחומר י,׳,ך א״ב יובל לעלות על דעת איש משכיל כי יהיה ביכלחם לברוא להם במעשיהם יילהיס חדשים אשר ידם בכל משלה? ומלת והמה נל״ר מושבת על מלת אדם שהוא "® המין ותקביך אשל יוכל לבוא הפעל או מלח הגון- עליו פעם נל״י ופעם בל״ד ’״י ו ת ש א בל העדה ויחנו את קולם במדבר ׳״ד. כ״א לכן, מושב למעלה למאמר י ’ת בפי ע״ז י״ח ול״ל שיודיעם ידו וגבורתו נהענישו אותם ופקדו עליהם את כל ’®חס, או שהבונה כד״ק שע״י שיעניש תחלה את ישראל על עונם יכירו וידעו גם ’ל שאל העמים את גדלו. כי שמי ד', ידיעת השם האמיתית היא ידיעת העצם, ור״ל ’י אז ידעו בלם כי ה״ית נעל תכח והיבלת לבלי תכלית משגיח על כל יצוריו ומשלם "יל הטוב והרע לחיק פועלם, כי כל אלה התארים היקרים בלולים נשם הוי״ה '״ילה על עצמותו. סרשךן י״ן א׳ ח ע א ח, בפי הזאת יבאר הנביא גודל עון בת יהודה, והמל " לאמר כי חטאתם נם נגד ד' נם נגד גני אדם כחובה בעט ברזל ונצפרן שמיר על לוח יעל קרנות מזנחותם להורות בב״ז דרך משל על קיום והתמדת החטאים האלה לצה "® תמיד,' כי בסי הנודע חיו נימי קדם פקודי המלבות, אשר לא יעברו לעולם, חקוקים "לישיס על לוחות אבן נעע ברזל למען יזכרו ויפקדו לעולם, אשר ע״כ ברצות ה״ית .9י שנח דתנו ואמונפינו האמתית כתב אח עשרת הדברים הכוללים שרשי הדח האלקית לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא ישון> נם משאר בני אדם בעח ישיר ד׳ משוה ילה ומשכת הבערות הנשוכה עליהם מעל כל פנים, מכתב אלהים חרות על הלומות. 5 הושאל אח"כ גם שם: חק וחקה, לתורות נכלל על בל מצות ה״יח אשר חיוב ’מס ושמירתם מתמיד וקים לעולם, כמו שא״זל: כל מקום שנא' חקה אינה אלא *