Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 90

90 - ויען אשי לא •א3ו האנש•® האלה ללנה ליסונוחינו, לכן נכת^ <1krr «ה לעינינו!— (כי שם המנהג לשאה אס המה נכסף וגיה הקברוס למעה מההר — אכן אוני שמעו יגר מאחרי כי יקט למד יושג׳ ההר , מקוש קגיוח אחלה לגלי הסעיב עמהם). (ההמשך נמחגרח הגאה אי״ח). השש^ה והח־וח. Von Ascher Rosenfrld. אכן «11,1 ריחך רע )נ1מחרע אך הוא בעוכרך בורה לך שחת בי אם ריחך תפיצי סח גם שמה עלמות אין מספר אללך לכסוסו ל.קלע1ת מקלעות ראשך לקט1םו אז לדק תפארתך להבל דמה. הישובה: הן אלוזים שוכן רומי שחקים מיבול הדם וער שוישנת הנמקים, מדגי ה;ם וער צפרים עם1ת אד להחי־ות גפש אדם ברא אתמו ־ 1 ו־ו• v v זי r t ד ד ולמצוא עונג מושל בנו שמו לחבוש מחץ ולחזק "רלם ךם1ת. לכן הנני מרנין לב גבר אף בבא עלי חוה וישבר; ולמען הפק רצון אל גיל אפריח לא כן אתה תיוסיף רע תרבה מרי בחייך ולמותך תלך עטו קד כי אף תחת הפיר מר תצריח. ד!ח1ה: לשוא תתהלל׳ נחמדה לעין' הבל תפארתך אסם ואין•' v v •:־ז••! v V ז r י׳ הלפכון למת בלבושי שנים? — לכן אל תתןאי לשוא וה?ל כי תמיתי גם את כיצירי תבל ןמ1ת דתו יער עם כנף רגנים! -ה . השש$ה: שתולה אנכי ת1ך חדרי מלכים היכלי עונג ועליות מרוחים כי אך בי עונג לס1 ימ^או נחת לא כן אתה תשכון בין פקקי יער נגוע מרוח ם1עה סופה וסער אולם בין טיך פחות אנכי פורחת! החוד!: מה — זה תתנעזאי ותתןאי? תדבד גבוה ראש עלי תשאי? מה — זה תתהלל׳ נחמדה לעין? בהוד;פלך והדרך תתאפרי? הלא כל — ר1א.יןד לקמשך ימהרו אז זןמללד, את הודך אלן! — אולם אלי לו איש יערב לגשת t - ״ V*־ זז יי מנבור חיל רעד רו^ה רן׳שת א חרחר דב עמו אתגרה מלחמה!•־ו,* * י T I V« י T T I סמרקרותי ךמ1 ל^סך כפלם אולם לך אץ מנוס מרפיון מ־לם לקן אל קרבד עתק, אף לא רחמה הש1ש$ה: אולם אם על פני הכבר אפיץ ריח;שישו יושבי חלד לב גבר שמח, עמי ישתעשעו,;באו ערי, בילכתירו מלכים נבוך כח; בי לי היופי ולא לך החוח לען אסמי עוד אין?לערי.