Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 87

אסנת ד,אךם ט^רת פעולתם, הם משען ומשענת לכ#1ל 3ךך׳ ךאה כי עש'ות מצות פיך גיל vynyv. ראה' י#1ר ל??ם כי סם ישרי 1ךך! ונם שלנת אסי 3ל תשבס ndy, נם אותם?מיוני אסב אהבתי, טלא תאןתם ועוד יפרחו?ריס תן לסם בפעלם. הן זאת תא?תי. .קך?ם וקח?ני משפחתי!(?ריח, א־וןם לעלמים ישנא ו1עעןה סיל. שלות 3יתם וזרעם נצח תצמיס, על אלה אתחנן יומם ולןלז וערוד, אלי, תעלומות לב יודע, זתאותי לך סיא׳ אי״תי׳ הן לי למנה,;א צורי! שיועת לב נך?א שיומע:י מזיךך אבקעזה ויראלית סיעעהי המסע בגליל בוקאווינא. Von Benjamin Tchwarzfeld. לפגי ימים לא כבירים הייחי, בגליל בוקאווינא, שם ישבח׳ יימים אחדים וארסחי שם לחברה עם יושבי הארץ גדולים וקעניס, ונמשן מסעי אודוח עסקי הסבוגנסי במעשי היהודים וחהלוכוחיהם ני שונים המה מבני ארצנו. אז נחחי לבי לירוש ולחקור היטב דרכיהם ולהביט נמנונס ולכחנו במאמר מיוחד לעיני אחי ועמי למען ישמעו וילמדו לקח טוב. ועחה קורא נעים, הא לך מעשיהם ומנהגיהם ואח רמשי לגבי על יושבי הגליל הזה, ואחלה פניך כי לא חאשימני כי להוריי האנשים האל מגגחם כשופר הרימוחי קולי, חלילה לך מחשוב עלי מחשבה פגול כזאח, כי לא למען הוריד כבודם מגמחי, כי אס, למען האמה והשלום, והיו נר לרגלי ואור לנהינחי אהגה האנושי להוכיח דרכם על פניהם ולשוב להחרומם אס שקטו ביון מצולה הפחיוח אמוך מעט מלין האלה — ורק אח אשר 'חזיחי אוהו אשמור לספר. ואן> אם רבים מעמי הארץ יצחקו ילעגו ויפטירו בשפה לאמי: מה לך כי השפוט מעשינו? — מהמונח ומהמיתס לא אחח, כי רוח העה דבר ני ומלחו על לשוני, לכן אקוה כי לא לריק דברי אכלה, ואם רק בלב אמי מני אל!> יחדרו וישיבוהו למסלול החושיה, ומעמק עכור הלזה יהי פחח תקוח לצעירי ימים לזרוח חלאה דעוה ואמונוח כוזנוח נמלו מאגוחיהס, או ׳חאמך בכל מאודו לעמוד לימין שומרי הטוב והחושיה לינך ביה חנוך הילדים שמה וכל טוב ומועיל, אז רב לי ורב טוב פעלחי! — הגליל הזח גדול ננמוח כשאר גלילי גאליציען וכמעט גדול מהם, היהודים השוכנים שמח הס המעט מכולם והסבה היא מפני שלא נ חן הרשיוס ליהודי ממיר או ממדינה אחרח לחקוע שם אחלו להיוח מאזרחי הארך. היהודים החושבים הנמצאים שמח הן המה לערך שלשח אלפים משפחוח, וחמה פזורים בכל קצוי הגליל, ורובם יחילדו ממדינה ריסיא, מאלדווא, וואלאנייא וחכונוחם שונוח מאוד, ומחכונחס כמעשה האנשים אשר לא ידעו ולא יבינו וכפראיס למוד׳ מדבר כי חכמה אין בהם וחורח מה למו. רק העיר טשערנא־-