Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 86

— 86 גם לשון ןלדים הרנה תהלה תרץ׳ אם גם תאלמנה לש1;ם ושפתותם. לק אמרתי גם אני בלבבי אסלה פני אלהים צורי שוכן ערכות. בעדישלות בעד שמחת לב אמי ואני, בעד :שע ׳ כעד חיים ׳ ונךכת אב1ת. את רגשי ל?בי קחו;א הפעם, פריי רעיוני אגיעזם לכם למ;ה < ואם גם לשוני עילגים וחסךתי' עעם, שאו;א אבות׳ חיום בןה ראש השןה! חפלה לאל חי. אל שופט צדק כאדון כעכי׳ אשר;פקזף 3ל תחפוץ שוחד קסת- מישרים תשפוט לחמי לשבט, זיךף רימ!מרת סיא מלא’כף נחת. פל?ש;א רשע אם.ייטיב מעגלים. את לב צדיק תמים אהב אסנת, עם;נר תתברר עם טוב מפעלים לענוש בל תאבה לגמול?!אנח. לבן שמע;א תפלתי אבי ואלי! שועתי בלב נשבר. בגפש ובשרים; בל אחפוץ אשיי אף לאי עוזי ודדלי, אמ?ם שלות אבי ואמי, דלבוים: אך אותם תשמח, לב אביותי היקרים, סם :חיו בנעימים עוד לימים ושנים, אלי י זאת ל3ךה תפלתי במסתרים', בלעךר' בל אראה בתבל תנים. בי עטרת רא^ז בנים וסךךם אב׳ותם, ופה בחיים הקצרים סם תקותי!?שמחות יגיל עוד אחפוץ לראותם י שלום נפשם ושלות רוחם ראש שמחתי!