Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 82

82 גבולוח החיים שס שס למו חוק ולא ■יעביר; הגס מקדם קדמתה החל סרמש המוח לכתה זלזלי החיים ואח «וישוח האדמה הסיר התו; בכל ואח אין איש שם טל לב, כי יבוא קלו וחש עחידוח למו, ישכח חטודהו, צרר רוח החאוה אוחו בכנפיו באין מנין כי יטמוד המוח אחר גיוו אשר יניף מזמרו על נצני חיחו, וסער מכלה יבוא יפזר כל הונו וחילו אף עצמותיו לפי שאול &- אס גם הטבע קורא באזנינו אנוש כחציר ימיך הבט נא וראה ^ל יצורי תבל היש גם אחד אשר יחיה לנצח ולא יפול אל פח ומוחש, אשר פרש לו המוח? I מי ינצל ממלכודת הכליון עלי נתיבות החיים? שא עיניך וראה אח כל הבריאה אין תחלופנה j המראות, או שיח לשיח השדה והוא ׳ורך כי מהר יבול עלהו, מהר יאבד, לכל יש זמן ן ולכל דבר ימיו מפוחים; בכל זאת לא ישמע הקול, אטומה אזנם משמוע, כולם יחמו : כתנור, בקרבם נוטר אש להבת התאוה, בל חכרו אחריתם — על כנפי התענוגים נספה בכסף יעופו עשתנותיהם, מגמת פניהם קדימה, לא יפקדו •מים אין חשך נהם.-i אך אם שיאון המות עלה נאזנינו ולנגד עינינו החיים נכרת, אם על סביבותינו וחומתנו קשתו דרך, וציריו צירי חלאים בעד החלון יבואו; אז פתאום יראת ורעד יבואו בנו, פלצות תכסנו, אז יגלה אזן אנשים כי לא לעולם חי האדם, לא לעד יקום מפעלו — פת נין הקברים קול קורא ,^ל נשר חציר" עדות המצבות האלו, כי יכלו נאפס ימי האדם, האבן מרגב זה תזעק ״כציץ השדה כן חצין" המה יטיפו מילים אשר לשון למודים לא תעיף כמוהם — שא עיניך אדם וראה איה מקום מנוחתך, איפה חרבין אם יגעו צללי ערנך וקדר עליך היום , אם יבוא שמס חייך, וזרם מים כבירים נהר׳ נמלי הזמן שופטים ניתך בית ממי אשר בעפר יסודו. החנטס בזרועך? תתעלה אל נמתי עב לנעות קו על גנה׳ מרומים? ועמוקות הארןיתדע, אם חרא• כי חכמתך מתבלע בין רגבי נחל, ואחה וכל אוצרותיך התעתדו לגלי עפר? הסתפאר ברוב כסך ומשרת החכמה חשים על שכמיך, אס תנין אחריתך כי אין תבונה ואין דעת ביום עמוד נגדך למלחמת 'צוררך, אויב החיים — המות? התננה בת׳ ספנים ועליות מרוחות משוחים בשטר, אס אתה ותולעת אדמה גורל אחד לשניכם פת נין אבני אדמה במקום צר וחשך מקום תעודתן, פה מוצב לך מקום מושבת, מוצב לך קבר? ... אתם קלי הדעת! אשר מגמת פניכם רק אכול ושתה, הלוך אחרי שוא it עזודד ולא כרם חלו קחת באחד'?נעת אב1י!' סנה ן$רזז התם הדומם היעזר הסת רןדיוש'אל 3ר לב מקזכיל אל ךל נציןןנר. ־־ _ק#י ׳01 בעיגים ^ר1ת יתראו איך. מיועזיע בארה .ישאלו? אן רעמים וצמאים עזולחן ימ^או? איה מחסה ומקז$ב? לב1ת אומללו! ת־ורה הגורה תיליל רתקז־גן מי אמד מאסמה מ1קיר?גי5\ה חכמה בצעיף אמל ת?£פ1ד ותא1ק מנפןר סימלה מסלו $3ילי ♦ ולי׳ א?!1י למה הרעיו0!?ה? אהה! איננו ז במלם עיני קזןסתו מעי רתחו ונהלי דמע אקז?מה עלי אךמת p& א^ר רגלי די־התו• 4