Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 64

64 •« אולם מה לך ח־־יף ■י לשנות במחזה — זרה * אל טיובה ממנה הסב בת עפעסיזז! ׳ L״', '־LL י ' 1 הנה יעלת חן׳ בלילת יופי׳ תמונה יקרה. *-־י״״ -J I ־ ־ » r|T: T ייוצאת לךןךאתן? תאיו אל גנבו ©נץי; וחפרה הלבנה ופני השמיש יחורו T: T J ־ T T J : - ־ TVR* V V שמים קבצו פארור וכוכבי איור יקזירו י- .י־' K׳ י * י ז הלא חנה באר׳ בצל קורתה בר׳ררת ק1רש ,־ י, ״ ■" י י,* י י־ י תפיין לרגליה ברכה, נחת מלא הפנים; TT: T V ■ t I •T ־־ ן I T ״ ‘ חרריך יזהירו כסהר בחצי החורש היא תתטיוך בכיור ביתך לתושיה כפלים; מה טובו אוהליך מאלפי בתי משכיות — גם שפריר׳ יימחק נחשבו כחרבות שאיות ■ » ־ ״ ״’'«׳,*1« j TTl T צלח ורכב ם י י ב ל על דבר אמת ואהבה נאמנה! ־ s * ' ז־ ד\ 1 v ” וי t t n v t וראה ח:ים עם אישתך אילת אהבים; יהי מקורך ברוך תלד שבזעה חנה׳ ותהי כגפן אדרת עם אישכלות ענבים; 1•!Jvt ־1 r 1 vr• ז אז תהיה לך הארע כגן עדן מלא נחת, לא;נזרך רע הצלחתך תהי כפורחת! אכ״יר כחפן ידידך דו״שת ומשמח נשמחחך נאחד עשר׳נב״ה לחודש חרי״ג. דבר בעתו. לאוהבי האמת שוחרי טוב וחושיה בארץ הונגאריא. Von Ludwig PorgeS. ״כחנו חכמי אמת: הפליאה היא שער הראשון מנו"! שעלי נינה" ודמו לדנר שראשית הלמוד כקרא אל״ף נהפוך פלא, באילו אומרים אם הפלא חלף חכמה, מי שלא יחפלא לא יחקור: ולמען אעיר הפליאה נלב השומעים הצמאים אל מכמה ודעת ויעירו ויעוררו אח לנס, אשיר יחן מפי ומחתוס משפתי, אמס יהגה חכי על שעלוריח הלמוד ורוע חנוך הילדים, אקרא נגרון להשיר צעיף הפחיות וענני מושך אשר אנו חתולים נם שנים לנוח, מה רנה המשטמה אשר ענרה עלינו נין העמיס, אשל אנו חושים נצלם, ני אחתים אנחנו נעקנ ורמיה ללעג ולקלס חיינו נעיניהם כ׳ מאניס אנסנו לשמוע קול חנונה ולתקן ילדינו שהיא ראשית חקו! הממש ייסוד הצלחת חנלח מין אנושי, — שתי ננוח לעלוקה הנ הג, והן אהנח הנצע ואמונת ההנל: בלם רודפים אחר הון ונצע וכל מאויש לאסוף ולבנים, ונניהם צעירים לימים יתנו לאחד ממלמד• העיר אתה שיהיה, לא ידאגו האם הוא נקי נענעי הלמוד לחנוך הנעל ע״פ דרכו, או האם טונ או רע מעשהו, לק לא ירנה ממיר ענודתו — זה רודה נמקל ונרצועה, שיות חמימות, וינהל אותן נשנט פיו j כאות נפשו, ננהי ויללה עונל הנער עמק הלימוד עד ׳״ג שנח, לא ידע טינ הלשון ואין j לו חלק נתלמוד והגדה, גם עניני ד״א לא למד. וכשיגיע לסלק הזה ירצה האג את ננו וקוראים יחד: חפשית! חפשית! זה ישמח כי יצא חפשי מנית אסורים, וזה ישמח שלא תלו דמים מכיסו נעד ננו, שפטרוהו מענשו של זה. לכה נני סחור נמסחר׳ הזה והיה לאים, נצל החכמה נצל הכסף, אין חכמה ואין חנונה נגד העושר. נן יולד נעקני אנוחיו, וכמעט עניו שנים אסלים ישא הנחיר אשה ויוליד נניס, סר׳ ישות לו. — זאת הליבות החניך