Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 63

63 ובעת נמתיק סודי רוח דמיוני ׳ בחלומי אחדש נעורי אשיב לאתני׳ ארוה דודים בעדת זבובים אתעלסה — ותרנה מקטרתה בידה — הה אימתה! ־ ־ " •11־■ 1 T דד ז ■דד חלומי נחלוף כקצף על פני מנם — הזקנה תמיץ אפה — 'שיומו שמנם! שיר הלולים. לכנו? י7י7י המפואר המשכיל ה. פ. פהןמרחק ליום שמחם לנו וליום מחמסו עם 717<!׳ המשבלס א\חנה ב(ייכער חחי׳. .1 שא נא עיניף פ י י ב ל! אל א1ר זרוע ברחבי השמים בעצם הספיר לטוהר; וראה כוכבים יחוגו בחוג הרקיע זהירה בראשם;פיק ה1ד וז1הר; מה נאוה המחזה! בפתה אור על כפים אין על עפר טישלה חטדון עינים -י ״ ( ־ v T t T T T , - . ״ T הים בןעפיו לספוק כפיו,עלי.ירך, "ל*ז בי היא לקרא" בהמולה נשמיע; «רפידת׳ טיט במצולה אפלם דךןז, ״'שם אשבע נדודים למרחקים אניע; "תחת השמים השכבתי הדיום לרגלימו ״סיר רחצם הנני עלי ישליכו נעלימו״! היבשה תשא נהי, תמרר,בבכי. ״אור זקר'וב מפני חושף לא עלי יופיע; ״אפלה טנדח תכפני מחשד ודחי, ו• ״ T \ I T ו - - *• t ר VT ״כמעט תישורני השמש חשכי תניח, "אף שמי מעל מלאו יופי והיוד נורא ״.קדמו פנימיו בברכת שי למורא"! מן האזיוב הקטן ודל כיוח בקיר החומה,׳ עד הארז הגדול מרבה — העפאים , v v t ד. ־ ז זזד ז י נשאפו להשיג.קרדם, נפש חשקם היוטה מול מעיני אור;קרות בהדר הצבעים; מה נאוה המחזה ■ כפתה איור.על כפלס אין על ע^יר' משלת חמדת עינלם!