Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 38

— 38 — ה• סצוו• לבני( אפעל מפרש הנזכר היא אפק כמי "ואןק יס עמי* וכי׳ (תרגום סל והוצא אח עמי בני ישראל ממצרים (שמוח ג׳ יי) ובחבור עס כנויי הפעול אפיק יתנא׳ ובהשמיע הגייה "ית" אפיקנא (והוא מכוון אל העברי הוצא אוחנו או הוציאנו) ולא אפקינן שאין לו בונה בלל?? ועוד זאח למה סבל החפלה ההיא בלשון צווי מדנרח: עננו, סרוק והדומה מה זה חיה לה לומר מעע קודם "רחמנא ךיתמלי יסמין עלן" שהוא לשון עחיד? למה פחאום השנה אח עעמח? ומה עעם לאוח דלי״ח , אשר חהיה פה נקשור עם העתיד בלי בוונה ועעם? הכי לא נודה בהכרח, בי מלו •די מגיחים בחפלה הזאת, אשר לא מצאו ידיחם ורגליהם נשפה ארמים וכי ראוי היה לאמי גס פה אתמלי בלשון צווי?? וככה מלת?ןנען מיעעח ילאו’ <ןנעא כאשר הראיתי נמלת "אפקינן." ואחה הקורא, ראה נא זו התפלה נתן חלק לה לשומה בין שאר התפלות (ר״ל בקדר התפלה) ועם כל זה נשארה גלמודה ושוממה מבלי קרוב יד מתקן אליה וגם המדקדק הנפלא מחור״י "עעלעק אשר בהקדמת קפדו ,מבוא לשון ארמית" העיר על איזה נוקמות ארמיות משובשות נקפד הקליחה העלים עינו מזאת התפלה מכל ובל; ובאמת לא בן יעשה, כי חפלוחינו לפני המקום •תברך ראויין להיות בלשון נקיה וצחה ולא בלשון עלגים לא מעחרח — עוד אתמה על החכמים מתקני התפלה, שהגיהו בנדבת "קדיש" תנוקחא הישנה יתגדל ויתקדש ושמו פתח תחת הדלי" ת (וכן ראו• ונבון שהמלות האלה תחיינה כבנין אתפעל המכוון אל הפעל והוא כאלו יאמר יגדל ויקדש ולא בהתפעל העברי) בי שכמו לעשות ו־ ו־ ו¬ כמוהו נמלח ויתנשא הנא אמר זה, אשר גס נח ראוי לחיות השי״ן נפתח, אך נעבור תאל"ן> נשים תחתיה קמן ונאמר ויתנבא — ומה מאוד •רע לנפשי, כי גס השיר היקר "יה רנון עלם" וכו'. לי׳ ישראל נאגארא, אשר נקפח אל זמירות ליום השבת איננו נקי משגיאה, וגס נו ראיתי סערוריה בדקדוק הלשון, כי כה •אמר בחרוז הינ’עי: 1% יחיה גבר שנין אלפין, לא ייע1ל גבורתך נחשגניא," הבונה; אס. גס אלן1 שנים יחיה האדם לא יניא גבורות השם יתברך בחשבון ומקשי; אולם לפי זה ראוי להיות פה י^יל בבני! אפעל נמו .,חעיל לתינוחא" תרגוס סל תביא אל החינה (בראשית י'«') «יתעיל לי" - י- י• י¬ הרגום של ״והביאה לי ציד" (בראשית ב״ז י״ז) ולא ייען־ל? שהוא הבנין פעל המכוון T * T « ו¬ אל הקל? כ׳ "ובאת אל התיבה" (בראשית ו׳ י״ח) יתרגם "תיע1ל לתינוחא" "יאב1אה יי , י י אליה" (בראשית כ״ע כ״א) "ואיע)ל לוחה." גס המלות "לו יחיה" אינן מתוקנות על פי תבנית לשון ארמית וראוי "אלו _יחי", בי ידוע שמלת "אלו" מצויה לרוב בתרגומים והיא דומה "במעט אל הקור׳ ר״ל אלו ומלח לו מילדי העברים היא? ותרגום "ויתפלל בעדך וחיה" (בראשית כ׳ ז') "וילל' «לד יתחי," "ואבל וחי לעולם" (בראשית גי כ״ז) "וייפול ויחי לעלם" ומי לא יראת בי חיה כחוג אלו וחאל׳ןז היה הלוך ומקור על ידי המגיהים והיה כתוב יחי ונוקן> הי״א על ידיהם, ובן במקום לא ראוי לא וערם אבלה לדבר עוד אביא דבר אחד נענין הקוני השפלה מה ששמעתי מפי ידידי החנם מהור״י לעוו ר״א״נ״ד לקהל בני ישראל נעיר קצעגעדין והוא. בתפלת "אלתי נצור" (יקרחה וגדל ערכה בנר הראה תחנם ש״ד״ל במחברת ציון צד... לא ידעתי עוד, כי איננה בעת תמת ידי) כחוב "יבמצוחיך תרדון> נפשי" שלדעתו הני״ת הוא טעות וראוי "ומצויתיך" יען כי לא נמצא השרש "רדן>* נקפד• קודש רק נקשור עם הימק הפעול ״את, ״ המובן לרוב נבח השם בידוע. וזה נבון בעיני מאד. ונזה אחתום דברי ואחלה סר מדפיס• ומגיהי קפד התפלח, בי. ישימו לב להם לבלתי הניח עוד התסלוס הנזהרות