Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 37

37 •י הר51א והססלה. הר1םא למה מחלה אח1תי,?1מה תדכאני, על ערק לי’ העל כי ר1םא אני בחמתך ו/יסוני; חי נפשי! מע1ךי לא מריתי מצותך; סמי ומרקחתי לא רפאו נגעי,עברתך. המחלה לשטר מלאה זיךי, לעפר כני החלד, משוש דרכי.יפר כענןרכי שב זו;לד; ואתה נבל י ככוס הרקה תביא הקרץ, ואיש חרמי תשלח נדרי — לבטן הארץ. הכילי* כילי מצא אמתחת זהב׳ ופתע פתאס מת הרהב; למה ספרו מיתרי חיתו? י י, X ״ ״ i יי י י על ראותו אלהי ןשועת1. — 5לסניהעור. יען רב ועצום מספר הישרים, ־־ I ־ ,I ־ , ־ ־.T• בזדון לכך הכית בסנורים; העורון זקח נקמתו מידך, כי יד שלחת כמלאכת רעך . — דבר בענין נוסח איזו תפלות. Von Leopold EiSler, Rabbtnats-Candidat. מאן החילוחי להגוח נששרי קודש ולסוס עיני ולבי עליהם, הנח לא סד לחי לה3*ן ולחקור גם על ששר תחשלה אשל בידינו, אם לדעח איזו מן החסלוח יקדם ואיזו «הן יאחר זמן סינורה, או איזה דרך נשמור נסהלוכח לשון כל אסח ואסח, להיוח ני זה ששר היושלה גס הוא חלקו בקשרים אשר שם "קדש" למו, ומחבריו מאז לאנשי שם ולקדושים אסר בארן יחשבו; ואומר: כ׳ בכל העמל והיגיעה, אשר היה לרז״ה, הר", שענאב, היי״ל בן זאב ואחרים לנקוח המשלוח מהשגיאוס והעעיוח, אשר נשלו בהן עוד לא יצאו החכמים האלה כל ידי חונחס, עוד לא השלימו מלאבחס מלאכח הקדש בשלמוח, ועוד היואירו אחריהם עוללוח אמח הנה ואחה הנה. גוא נא אחי קורא אהוב ואראה לעיניך השלה אחח שלמה אם כי קענה היא, אשר לא נקמה עד היום משיגי המשגה, ולא עלה ייטילם על לב המדקדקים הנזכרים לשים עין נוחנח עליה, למען הוציאה נטהרחה לאור, היא המשלה הידועה: "עננו אלהינו עננו" וכי׳. (עיין עליה) שאנו רגילים לאמרה אסר הפלח יום כשור קען, והיא נדשקח כמעע בכל קשרי משלה ומקיימח במלוח "ומסשוכא לנהויא אםרןנן בדיל שמך רנא.״ ומי אשר ידע נעיב לשון ארמיח ולא יודה כי מלח אפקינן פה, אשר חמיה מצווי לבנין אפעל, (המכוון אל ההשעיל) משרש נשק כאשר חולה הכובה משנשח גנקודחה, ובי במקום הנו״ן האחרונה ראוי להיוח אוח אל״ף? באשר