Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 29

29 - מיד תחיי בלב W»’ מן־ח כצדה׳ כי סדויית;פקם;רוחם הנעירה 1 . "ט1ב תת ס.קחת׳״ מיי?של ^תלך. לכן י13ן קסן ע־וד;מים כבירים׳ זכרך לא;סוף מזקנים רצ?נירים ׳ מינוים;סלל(־ אותן מעק.ין •י למנצח לדוד מזמור שיר. Voo David Rappoport. מה טובו חסדי אל קעשי שוי סח;פלאו!?ךלר, אמונתו כקףקים .אף.על .קצף ארץ?בודו: חון;חון תסיטי וון וקן וטוב :קכיעמו ורב ק?ר?תן להקבלות תם: סקושבות ז.ד 1ך,ר־וס וגאות עריצים זלע?ר?שח::ררן,ע;ויס בצוק על סי קנוחות;גהלמ1: לא?תן?צח מוט לצדיק?אישון ע?ן?שקרחו: מף5ה כצר לו;ם עת;גרו פוגעים?תג?רו: קרב איש נחקור ולב געלם;גלח: משערי צלקות:?כיס דל ובין?דיבים על כמתי אוץ ניכיבהו:;חוס דן נ?לם ,ועני ואין עוזר לו: דקעת,עשוקים;1צה ולתת תם אל:.עלים אז;הו׳ -יסלוץ ר?לם סולוי ושוךרם;רדף חקן: _רןנו כלאומים סקדי י: ו?סקך,לות אקרוהו?ל יק.רי לב: כי לא?;ה ש,ועת נך?אים ולצקקתת?קטע אל:ורן רקעים עי?תח ותמימים?;שעו םלה: חוה;; ןסצילנו לעןרתי חוקה עדי;צח:- ,von I. Meller החלום למעה’היוס יסה לערוב, ואבינדב עמל במצר — מות. פחד קראהו וחלמה עיניו פלג* ושפ^' גל״זחו נכחו את שפעת הקברים אשר מלא החצר אחהסןי "אמכם! בחי חומר אל^ ^ומה האלח אשי לא ישפרו מרוב — אמר אביכדב בלבו— מנוחות שאננות בני אשר הלכו ויגעו ויעמולו שנות משפר תחת השמש הזאת, עלי מלאת צבאם עלי I תגא חליפסם. גרתם שבה אל מקבת בור נקרה אל האדמה, ורותם אל האלתיס