Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 28

28 תרות ריס צח ^ים סעד, וסער: העלה י13ל, העץ;נרה;*»!־ס ׳'ז אמלל ה§רח, הישיוקן והחוח. ה?רם יהי כלה. חשוף היער.?ן אם פתאם צלמות.יעטה לוים. אןירת שחרחרה תכלה' שרים, "'הולם בהפך לסקסית - יוכלו לק?ר:;רגזו *הירי,עני ־.אכד עןמ1. .יבכו ישבי חשך - א3ד'סחםמ1, בעצמותם;בא.רצח. בל?ם ש?ר. לה לי;ם נורא׳ אסל,;גון ו:א;לה! יום מעל?נים אם אהו^ה נלקחה, ולבקרה כנשים‘לע?ר שלכת. רבים בלרוץ לללם נהי ישיאו, הוי אם:. וספרו לה: הוי אחות! יקראו. מלבי;עני עינם דאכת. בי מאז עלתה על ל$תי הא^ר, לטליאה״עשות צךזקד,, ללד וישר, באהל דליםעקבותיל נוךעוי ערומי לבוש כפלה מגז בבשותיל, עטוסי ךעב השביעה במעמיל׳ ללדיל מ55ר ע^מו ו?פלאו. עתה נם מביתם שבת קול ך;נות ■־־ אבלה הנדכה, אם ןתומים ואלמנות. י לקלה ואיננה - זאת עיל לב;שימו; ולמעות שליש סוך;ה עינימו, בי מיעוד לטוי הי;וסם עלימו• נ?שם תתעטף,;קול נהי;רימו. — אשריך אשת דוי.ל׳ לבת סעלים•' אור עולם?משכנך,;סו הצללים; על בנסי שחר תלנביריי לשכת. הלזה. שלי תמי׳ תש?עי רב?עימות׳?p עךנו תתהלבי׳ כשלי תרומות, ס!י;צח הלץ, לא תךאי מ;ת.