Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 27

.3 תאניה.") Clegie von demselben. מל מות האפה היקרה ומהוללה, הצנועה הנדיבה, אם יתומים ואלשהוח, אשת חיל, הגבירה«׳ אדעלהייד באראנין פאן ראטהשילד, אשת השר הנכבד, נגיד •ברבבות אלפי ישראל, הנדיב המפואר, כ״ת קלמן נאראן' פ$ן ר^טהשילד נרו •איר. עזבה האר! הנשמה הלזו, לתוגת לב בעלה ובניה, למורת רות קרוביה ומיודעיה, ולדאבון נפש יימיג׳ עזי, אשר אהבת עולם אהבוה, נר׳ת האביב לשנת תרי״ג לפ״ק. בשלום מנוח על משכנה . אם בדןחבןי העריפים וקחשןי הישמש ׳ תרות א1ר בקריות;ב&'א!5ל ואסש׳ נ״י ) נכבדתיטאוד מאת השד הנכבד באראן קארל פאן ראטהשילד - בפקודתו הרמה לכתוב תולדות אשתו היקרה׳ באראנין א ד על• Jj, י י רע׳ למען יהיה שמה הטוב לזכר עולם בספרהזכרון, הנמצא פה ק״ק פראנקסורט, ונקרא בשם! "טאמאר - כוך. אולם יען כי קצר מצע הספר הזה׳ לכן אך במעט דברים אודיע לקורא היקר את תכונת נפש האשה המהוללה הזאת׳ כי רבה היא׳ ואך חצי מרבית חכמתה וצדקתה אספר, למען ישמעו רחוקים ויעשו נם הטה כמוה. הנבירה המפוארת הזאת נולדה כשבעה ועשרים לחודש העשירי׳ הוא חודש טבת, לשנת תק״ם׳ לשמחת לב אביה האדון הנכבד, והנדיב המפואר, כ״ר, משה הערץ זיל, אחד "*■ייל’ ק״ק האמבות. בעודה עלמה צעירה לימים התנכרה במעלליה;®יםיס׳ כי היתד. טובת עין, טובת לב, ורבת נפש, אוהבת אבותיה בכל כבה, וסרה למשמעתם, והצרעה לכת בדרכי המוסר והמישדים. ואף בעת עלתה מעלה מעלה על במתי האושר והעושר, ועל מרום הרי ההצלחה, שמה מושבה איתן׳ לא גבה לבה, לא רמו עיניה, לא שכחה ענות נפש עמל, » קפצה את ידה מהעניים המרודים, אשר הסתופפו בביתה הטוב. ונחסוך י א י כי כאם רחמניה חמלה עלימו., והריקה להם ברכה מסת נדבת ידה. ה האחת פרסה לרעב לחמה, ובידה השנית מחתה דמעת העשוקים, י ציצים מתגרת יד הפגע. באוד פניה האירה חשכת לב דכא, אשר ילך י םיאין נוגה לו, ובנופת צוף אמריה הנעימים נפש מרה המתיקה, כי ^כה ממתקים וכלה מחמדים. ומלבד המעלות המוסריות האלה היה לה יתר את ושכם אחד על נשים רבות, כי היתה יפת תואר ויסת מראה, רבת חן, ,13’Kjt מדברת חמש לשונות חיות, ובסוד רוזנים וחורי ארץ ידעה כל דבריה בטוב טעם ודעת, ואוהבת מלאכת הציור וחכמת הגגון והזמר. י' ־ייעל כלנה׳ אשר גדלה את בניה לתורה ולאמונה, והדריכה אותם ךלי הצדק והיושר ׳ החסד והעמד, ׳ המוסר והמישרים. אשדה שככה סי׳ עלי הארץ ינון שטה הטוב, והיה עלי לוח לב כל מבקש ישע לזכרון תמיד׳ ונפשה מרוטים תשכון, בארצות החיים תתהלך, ער יערה עליה ממרום לחונן את עפרה, ותעמוד לגודלה לקץ הימים. ח" י א ונגער.