Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 22

כמו לא — מושא, ע״ד שאמרו נש״ק דנירים גגי להדי שהוא כמו לא — ■הדל (וע״ט הש״מ א״ח ה' ר״ה אצל לחיים, דשם מ"ר׳ נאומר ט״ד הזרות נקמץ שלמ״י); אולם אין השרש עדן שם ד ע ו ה ה א? שהרגם על הסינה? נשגם כנר העיר הגאון רינ״ל כי ננוםחש המתרגם היה כתוג: אל — מות. ועתה זר גם הענלי גם הכשדי. ע״כ הלאה לדעתי דרץ אחל נזה, ועל שיהו vיכוהו כל הזרות וכל המעקשים יהיו למישור < הגה המצאו נלשון \ ממשה שמות המשים: מעגל, אורח , נתע, משלה, דרך (כי שמות: שניל, משעול איהה מן המהין כי המת מורים רק רשמי עקני רגלים לשי שעה hfiroiS“ כי משעול הגזל משס שעל: מי מדד נשעלו וכוי ושניל כגזל משם שונל: חששי שונל וכוי ושהיהם: עקנ ורגל). נחששה נא למשוןז שונל הנדלותיהס יענא המקרא, נשום עין נקורת על ימוםיהם ומושגיהם והוראות ענינס נכל מקום נואם, והוא עד״ז: מעגל מורה על דלן המתעגל לאתה כוהח מה, והוא מיושר נמסוגת נחואר דרך אן על סוג המקנה יתהלן, ולשי עצם תכליתו אינו דרך עקום, ומזה (ש״א כ״ח) "ושאול שוכנ ישן נמעגל" רצונו מחוגה ומקונג מאנשי סילו. ע״כ יזהיר המכס: "שלם מעגל רגלך" היינו לישרהו ולהשוותו, אן> כי איננו הלח ועקום, כי נכל זאת לא ינא הדורך נו אל מחוז חשצו מתר ויוכל לסונג כה סנינ המרכז זמן לג — והוא נדרך מליצה ע״ד שכתנ מנאל אחד ע״ש: "הלהן תעגנה" מן עג עוגה נתלמוד, כי מקרה עגונה או צרורה אלמנה חיה כן הוא, לסונג המרכז נואו אל מגמת חשצו — וכזה: מעגל ישר השלת (ישעיה כ״ז) וכל מעגלותיו משלם". — אורח ״הונח על דרך הנכון והישר", הולך דרך ואוילים לא יתעו נה, וזה: אורח לצדיק מישרים, ״דלתי לאורח אשתח", היינו לאורח הישר ודרך המלך למען יםול אליו כל עוני ושנ. ״ודרך אורחותיך נלעו" כי דרך מציין המושג זוננג נכללו, ורצונו: יושר דרכך העקימו — נתיב מולה דרך עקום ומשחת עקש ושתלתל: "אל חתע ננחינותיה" "נתינ לא ידעו עיע" ננתינות לא ידעו אדריכם" ע״צ גם על תקונו יאמר: "ישלם נחינ לאשו" ע״ד: ויחולו עלי אורחות אידם — מסי^ד, הוא תקון דרך העונר ננקעים וננסלים, הנצרך להתרומם למעלה למען השוות אל קו הדרך, וע״ז יורה שרשו כמו: סלסלת ותרוממך וזה: ״סולו שולו המחלה". — ולשי הנחות האלה ינוארו הרנה כתוניס קשי תננה : (שועטים הי) ״נימי שמגר נן ענת נימי יעל חדלו ארחוח — ישרות כהוראתו — והולכי — כמו והולכים ע״ד : לכרי ו לרצי, וטעמו: ומוכרחים ללכת — נתינות — דרכים עקומים, וכושל דנריו כדרכו נשירה הזאת לכשול הסוגר — ילכו ארחות עקלקלות— הוצרך לתואר עקלקלות כי נל״ז סתם אורח הוא ישר. — וכן: אורח סייס — שאיננו צריך לתקון נאשר ישר הנהו — שן תשלם — כי תחשנהו לנתיג או מעגל הצריך לשלום". אז — נעו מעגלותיה — יתהוו כמו מעגל נלוזים ועקשים — ״לא תדע — ע״ד: נתיג לא ידעו עיט, ננתינות לא ידעו". — "דרכיה דרכי נועם וכל נתינוחיה שלום" ע״ש חז״ל אשר אמרו נכתוג שלשניו: "אורך •מים נימינה נשמאלה עושר וכנוד" כי הראשון למיימינים והשני למשמאילים, ועש״ז כשל דנריו ורעיוניו הראשונים נכתוג הזה — כדרכו לרוג נסתרו לשי ניאור החכם אייכע( — נהקדיס כלל אחד נלשון והוא: כל דני נתמד ונעים וסאוה לעיניס מצוין נלשון נמלה המורה נראשון והתחלה על ד נ ו ק ו ס נ ו ר, ע״ד: ונששו קשורה ננששו" וכן שרש חשק מורה חנור ואהנה, כמו כן שרש ענג נהשכו ע ג ן קשורה וצרורה, וכמוהו ע ד ן מורה לשניהם, ניושר : מעדנות כימה, ונהשוך : ענדם על גרגרותיך" וכן ערב עם הוראתו קשור והתעדנות יורה ג״כ דנוק הנשש כמתק הדנש לחיך». ועש״ז נאמר כי גס שרש נעם המורה על עונג וחמדה יורה ג"כ על קשור ותנור, וזה:׳ "כי נעים כי תשמרם ננטנך יכונו יחדיו על ששתיך "נצנ נעים לעומת יכונו יחדיו•;/ ״הנאהנים והנעימים , לא נשרדו" ויהי נועם . כוננה. כמו לעיל נעים נגד יכונו. ואולי זה רצון: ונעים זמירות ישראל נהוראחו השניה והטנעית, ורצונו: נעל מחנר ומאסף סטי תהלות יה וזמירות ישראל, ויהיה שם הישר נעים שת תואר ע"מ נגיד, נדיג ־ ועתה נתנה ראש 6ל כתונ סשצינו: דרכיה דרכי נועם וכל נתינותיה שלום נרדף שלום המורה חמימות ותנור עם נועם כדנרינו, ושם נועם מורה יותר מושג החדנקות משם שלום, וזה אמרו: דרכיה הישרים, .והוא כנוי למימינים נדחז״ל, דרכי נועם אולם נתינותיה הנלתי ישרים, והוא כנוי למשמאילים, אך שלום שחוח מנועם, ודרכי שזכר עומד נמקום! שנים > — וע״ס יסוד מוסד הזה יונן המתרגם הנ״ל שתרגם על נתינה דעותנא, מלטי! ) עוות ועקום עם ד' השמוש ת' אשר נענרי, והוראתו כמו שנאינו. והמתרגם שנה ט״! .שיי הכחוג מן מונן השתוות למונן התנגדות, והרצון: נאורה ישר סיים אולם נדרך עקוש j כמו נתיב אל — מות, כהערת רינ״ל הנ״ל שק חיה ננוסחת המתרגם אשר ע״כ היש י מוכרח לשי' זה, ויש לאיה להמתרגס על שי׳ זה נשם "נתינה" נלי משיקיה״א, וא״ג