Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 21

קות«א את ר״ס נן הרדון מה אני לד!״ ע״הג השינו כלום «עשה נא לידן? ואכן לא על התולה' ותמצות לנד, כי אם נם על דרישת החכמה נועדנו וחכמות לנות היו באומתנו' ואבדו גשלוע אומות סכלות נימים הראשונים עלינו ובאורן הזמן (מורה חננוכים נאחד ושבעים מראשון, ובחמישי משמונת שרקים) ונאמת גס שאר החכמות אשל אין ענינם סון> התכלית שהוא דעת ד', כשאלות החשבון וההנדסה וסרנה כיוצא באלו, תועיל עכ״פ התרגל נהם לחדד השכל בדרכי המופת עד שיגיע לו קנין.ידעת התקש ויהיה לו זה םדי7 המיליל אופו לידיעת ד', ובזה יצדקו סז״ל, בתרבותם שאלות זרות נדברים שאינם נהוגים כבל ואין להם היום ענין כלל, כמו (בחולין ■י״ז) לענין אבלי נשל נחירה שהכניסו עמם לאח ישראל, ואכן עיקל כוונתם היה נזה לברר האמת, ואן! שכנר ענל כשירש"׳ שם וכסברת הלמנ״ם הנ״ל דגם אותם החקירות שלא יועילו לסוף התכלית שהוא דעת ד', רק א° יועילו לחדד השכל שעי"ז יגיע לסוף התכלית, יקרת כנר ההתעסקות נהם, וכהי' תל״ש אבן תנ״ן בהקדמתו לש״פ הפסוק השכל וידוע אותי שהכוונה לדעתו שמלת תשכל לא קאי על מלת אותם רק השכל נכל המושכלים אף באותם שאינם סוף התכלית, לק שעל ידם תניע בסוף לידע אותי ע״ש. ,וכבר הלנה נעל ש״ות זקן אתרן הנ״ל תשונה כ״ה הנ״ל להראות ני נכל דור ודור עסקו חז״ל בחכמה ומלאה אומנו ני עסקו הלנה בסכמת הנובע ותיו רופאים כי לולא זאת לא היה מצוה ר' פפא לר״ה• נרי׳ דר״< דלצנתי' לי' זנדתי׳ ול״ח' לא הי' אומר מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנת וחיה ואולי גם הא דא״ל ל״׳ לר״ח נ״א (ברכות ה') הב לי׳ ידן ואוקמ׳ היה ע״פ סכמת הרפואה.— ואמנם אחלי למוד החולה והחכמה ועשיית המצות, דבלים שהנפש צריכה להם לרין האדם לעסוק גם בצרכי נופו ופרנסתו, כי מאחר שהאדם מורכב מגוף ונפש, ספ׳ן תבורא נ״ה לזהור בקיום שניהם וזאת כוונת כל התורה, לתורות לנו דרן מצוע בין השכל שהוא מזין הנפש, ונין החאוה הנטועה נענענו, לתועלת וקיום הגוף, וכבר כתב השל״ת נס' עמיד השלם בהלכות השייכים ליו״ט של סוכות וז״ל אמר שלמה המלן ע״ה לן אכול נשמחה לחמן ושתה בלב טוב יינן כי כנר רצת אלהיס את מעשן ידוע הוא, כי יש בכתות בני אדם דעות חלוקות בעבודת הש״י, יש מהם מסגפין עצמם, ואינם רוצים לתנות מדברים גופנים, ופורשין עצמם מהם מכל וכל, וזה אינה דלן ישרה, ואין זה כוונת הבורא יחי י ־' לא לתהו נראה אלא לשנת יצרה, ויש כתות אחרות עושין נהיפן, שהולכין אחל הנאות הגוף ומשליכין עבודת ד׳ יתברן אחר גיוום וזו פחותה מהראשונה, אבל הנראה מתולתינו כיויושה ומדברי חז״ל ללכת בדרכי תמצוע כ׳ תש“׳ הרכיב הנשמה העליונה רוחנית בגוף איפל ועגור, שיהיו שניהם יחדיו, ויש לכל אדם לתת מלקו לכל אחד ואחד, סלק לנשמה בעכידש ״אל, להתפלל ולשמוע דברי התולה ולקיים המצות, וסלק לגוף אכילה ושתית, מ! המותר בפיהן, ושאל הדברים שהגוף נתנה מהן, ומי שאינו תולן נדרן זה, מנעל כוונת הבריאה עיי״ש ואחרי הרחבת הדברים והאמת האלה, הראיתי לקוראי שיחן כי כינליס האלה דברת גם אתת שם במענה ד' מן הסערה מפורש ושום שכל, לאמר כי התולה והחכמת שתיהן ננוח• אלהים הנה חונקות אשה אחותה ולא תתפלדנה נצח, שמלו המשפטים •והמקים הכתובים נס׳ תורת משת ודרשו חכמה בלב טהור ע״ש. ומאשר בעיני נכבדת , ואני אהנתין מלבי, הנני להודיען את אשל אמרתי להצדיק נפשן, כמסקנת הש״ס (ביצה ט״ז) שהנותן מחנה לחנירו במלתא דלא עניד׳ לגלוי צרין להודיעו, וכפירם“, שם , הטעס כיי שיראה שהוא אוהבו ותרבה חינה ורעות בישראל. — יואל השם והיה זח י' לבב כל אדם, ותמלא הארץ דעה לדעת לעות דבל ודבל, ולתת מנת סלק הגוף והנפש כמשפטם! תשבות קנאת המקנאים וחרפת המדות הרעות תמחה מלבות דורשי ד' ומצוחיו, ואכן תינה אהבה ורעות נין אדה ואדם; או אז תעלוזנה כליות כל מכם אמתי, וכל עושה מעשה בתמימות הלב, ויותר מזה עתי לא סתנני חארין אלין ובחזקת תגזול העט מ׳י אוהבן ומכבדן ספן נהצלחתן ונהצצחת כל סכמי לב. Synonymische Definition »on Salamon Robin. מעגל ׳ אורח׳ נתיב׳ מסלה׳ דרך. "באילס צדקה ח״ם ודלן נתינה אל — מות" (משלי י״ב) ותרגם יב"ש - נאירסא דצדיקיא סייא ואורח דעוחנא למותא?) חתום וסתום סוגר התרגום הזה, ומתנגד נגול הפכי להטנר׳, — ובחמלת השקפה אמרתי כ׳ ל« ו ת א ינקד למוחא ויתפרש נהנלתו