Kokhve Yitsḥaḳ · 1853-01-01 · 18 (1853) · p. Seite 5

משם חן תו״הפ חנס אויכו גונסט, אדעי־ אוא!א:נוט כמו נס;, ע״ד שיאמר גס בל' רומי משם gratis — Gratia, או ע"׳ תוספנה' נראש כמו וכשלש היום וכשל גם נביא עמך לילה הושע ד', ושם לילה מורה שה ושם בהושע ג״כ על ת״הש דננט כצוכטט אך שהוא מבלי שום שימן, יען כי סימן ת״הש אשר הוא נמלס יומם פה ובמלח היום שם בהושע, טורה נס מל שם לילה שאחריו שהוא רק ש״הש. Beiträge von L. Horowitz, Rabbiner in Wien. קדושין דך ל״א ע״א ״דרש מולא אשישסא זני נשיאה, מאי דכהיב יורוך ד' כל מלבי ארץ, כי שמעו אמרי שיך, מאמר שיך לא נאמד, אלא אמרי שיך, נשעה שאמר הקנ״ה אנכי ולא יהיה לך אמרו או״הע לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כנד אס אניך ואת אמין חזרו והודו למאמרות הראשונות. —" כל העובר על בתרי המאמר הזה יעיד ויגיד שליאה דעת ממני נשגב לא אוכל להבינו, כי איך יתכנו הדברים לומר על ד׳ צבאות אשר מלא כל הארך כבודו, ורם ונשגב שמו לבדו, שלכבוד עצמו הוא דורש? ועוד אם נאמת שכלו לדבר ככה נגד שני יוצר כל, איך תיש מהר שנו מסכלוחם ונהמו על רעתם כאשר שמעו הדבור כבד את אביך ואת אמין Y ונראה לדעתי לשרש המאמר הלז ע״ש מ״ש האלנו בעיקרים, כ׳ מציגו בעולם ג' מיני ידיעות, הידיעה המעולה ביותר מצד הראית, כי מי שרואה דבר מה עין בעין, ידיעתו חזקה מבלי ששק, ולמעה מזה ידיעה מצד השגת השכל, ואם כ׳ ידיעת זו ג"כ חזקה היא, מ״מ איננה כראשונה נאשר הטעות נקל בחקירת השכל, וידיעת הגרועה ביותר מצד שמיעת הענין והקבלה מזולתו, יען אששר כי התל נו הנירו והנחיל אותו שקי, ובזה הגיעו לשאול החוקרים, מאחר שתכלית בריאה האדם היא לתועלת החכמה, ותכלית הסכמה היא להשגת וידיעת השם. וא״כ תכלית האדם להשגת וידיעת ד/ ואין לנו ידיעה ברורה נזה , כי הידיעה המעולה מצד הראית לא תתכן לאדם כמש״ה כי לא יראני האדם וסי, וידיעה מצד השכל ג״כ בלתי אששר, ולכל השחות דרך רחוקה היא לנו, כי איך נשיג נשכלינו המוגבל דבר ד' א״ש, והן הזהירונו חז״ל שאין לנו רשות לחקור מת לשנים מה לאחור מה למעלה ומה למעה, ונודע למשגב כל הקורות אשר מצאו בימי קדם לכל הבוטחים על חקירת שכלם, וא״כ כל ’דיעת־נו נדבר ד' הוא רק מצד השמע והמקובל לנו מאבותינו מדור דור, וזאת ידיעה גרועה כ־,'ל, ואיך יתכן שלא תהיה לנו ידיעה מעולה, והלא עיקר תכלית האדם והבריאה היה לין בשביל ידיעת ל? ואמרו בהיתר שאלת העצומה הלזו, הן אמת כי אין לנו ידיעת רק מצד השמע והמקובל ועכ״ז ידיעתנו זו ידיעת מעולה מאוד היא, זמן חסרון וגדעון הידיעה מצד השמע והמקובל הוא רק בהיות מהאששר שהמסשר לנו הדבר מהחל ומשקר?יי׳ יא’[ לנו שמיכה מעולה על אמתח דבריו, וכ״ז אם המגיד ומנחיל לנו הוא איש נכרי, לא כן אס היא קרובינו וגואלינו, ומה גס אם אב באזני בנו יקשל איך ינחיל אב לנ5ו שקר ויכזב נו ונדבר גדול אשר חייו תלואים בו, וידיעה כזו ששמע מאביו ידיעה מעולת היא כמו ראיה ממש, כי לא ינחיל אב לבנו שקר, ואבותינו הלא עין בעין ראו החג.ות אלהות ואת כל האותות ותמושתים ביציאת מצרים נים שוך ובמתן תורחינו הקדושה. ונהיות כן עיקר גדול בעניני האמונות והדעות ויתד שהכל תלוי נו לכבד אב יחס וכמאמר הכתוב שאל אביך ויגדך וגו' בעבור שאמתה הדח והאמונה מורשה היא לנו אבותינו, ומי שמיקל בכבוד אבותיו, אין לו ידיעה מעולה נדבר ד' א״ס, ועליו נאמר,, צור V חש׳ ותשכח אל מחוללך. ומעתה דעת לנבון נקל כי אלה הדברים אשד דרש עולא רנה : נשעה שאמר הקנ״ה כ’ ילא יהיה לך אמרו או״הע לכבוד עצמו הוא דורש, ר״ל כל תכלית התגלות אלהות מתן תודה נכלל ובדבור אנכי ולא יהיה לך בפרט, אינו אלא לפי שעה ולכבוד עצמו של חיתו סימן (ואולי הגיראא לכבוד עלמה ומוסב על הלשון שעה שאמר הקב"ה) ומה יעיל זה לדורות הנאים אשר לא יראו עין בעין קול אלהיס ח״ם מדבר מתוך האש, ין חמצא להם חכמה להשיג דבר ד' אין שוך, אך כיון שאמר כנד את אביך ואת אמיך י על כל איש מישראל <(כבד אב ואם, ואיזהו כבוד לשמוע אל כל הדברים אשר יצא הם ואשר ינחלו לבניהם, אז חזרו והודו למאמרות הראשונות שדבר ד' א״ס הנאמר חגה, יהיה למורשה לקהלת יעקב לדור ודוד סלה, על דרך ידיעה ביורה ומעולה. ימי פי הדברים האכה אפשר לפרש עוד דברי המכילתא ע״פ וכל העם רואים אס ’ ח יז״ל רואים הנראה ושומעים הנשמע דברי ר״י, ר״ע אומר רואים ושומעים רחת׳ יי ל נכונת דברים אלה, דמלנד ההלגש העלום איך יתכן לומר שיאו את הקולות,