Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 76

שלח לגת yr׳ $ר וו1קר?ןה׳ כי סיכום התרגנלה גפלזםלרןדוה. ךךיסה יי $?נ$יך למשואות 3צח׳ ךגיו*ך מך,רום קומם׳ ןךר סךחויה - ועטך בךית?אך׳ כך ירים מצח׳ ועד עולם י,הללך -;קרכך: חלליה! ספר תורה נדרשת. Von Prof. S. D. Luzzato am Collegium rabbinicum in Padua. פרק מני. נו יתבאר, כי המחקר צריך בכל, גם גמולה, אך לא כל הרוצה לטול אס המם יטול. נחפשה ונמקולה ראשונה אס דברי שונאי המסקל, וכבר שמעה, כ׳ לשחי שחוח נפרדו: הללו אומליס: טובה האמונה, מפני שאל החקירה אי! צייך; והללו, אומרים: מפני שאי! בה סוטלס; ונבא חחלה אל הראשונים. והנה, המאמינים לכל אשל ישמעו, •היה האומר מ׳ שיהיה, ש7בר שנאמר: פסי יאמין לכל דבל, אין ספק כי לא מרצונם ינהגו כנה לק מחושל לב או מנלחי נקיון; ועם האנשים האלה איו להחוכח, לק צדקה וחסד נעשה אסם, להדריכם מעט מעט בדלן הישרה, לטוב להם. ועל שני מיני פחיות אלה האחד מחוקר לב והשני מבלתי נקיון, כבל רמז שלמה בפתיחת משליו, גאמלו: לחת לפחאים ערמה, לנמר דעת ומזמה, פתאים, אלו המאמינים מחוקר לב, אן> אם יהיו בעלי נקיון, ככתוב: כיונה פותה אין לב, ולאלה אמר לחת ערמה, כלומר שיחכים אותם במשליו עד שיהפכו לאנשים עלומים, וכאלו לא היו פתאים מעולם מלשון: והנחש היה ערום, בטבע ולא נגקיון; אבל לנער חרך נשנים וחקר נקיון אמר לתת דעת ומזמס, כלומר השכל הנקנה, ככתוב לב נבון יקנה דעת, ואומר, כי חנא סכמת בלבך ודעת לנפשך ינעם, מזמת תשמור עליך, הלי כי דעת ומזמה נל״הק שמות לדברים נקנים, אשר באו בלבנו אחרי הולדנו. אמנם המאמינים אשר עלינו לחקור את דבריהם, הלא המה האנשים אשר לא ירחיקו את המחקר, לק בדברי חורה בלבד; וניחר דבריהם הם משתמשים משכלם כאשל יובלו: אלא שנעניני התורה לא יחקרו דבר, רק יקמכו טל דברי מוריהם בכל. וכבר הראיתיך למעלה רעה גדולה הנולדת ממחשבה זו; אך פה לא באנו לראות התולדות העונות והרעות היוצאות ממחשבות בני אדם על ענין השכל; ומנמתנו במקום הזה איננה אלא לחקור ולדעת המחשבות האלה עצמן, האמת הנה או שקר, וזאת אשי נעשה מעתה. ידוע ידעתי כ׳ לא כל אדם רשאי לסקוי בעיני שכלו את תורת אבותיו, כי האיש הערוד מנעוריו נעקקי העולם הזה, לא