Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 75

75 על עיר הקדש מלאה והומיה עדי שמים עלתה ל׳מ!ת שאו;ה מימים ימימה ^אהה י עי;י ב51יה שאולה ירדו'בל סךרה ו;איו;ה. על מקדש ד,אל 3ית זבול תמים י על'המזבח ב־ו עלה ענן הקטרת׳ גוי עז הדזוי^הו׳זערוהו.קמים׳?לה '?אש לפתע בפתיל ד,;עדת. על כהני אנוךה׳ ם;לת הקז?טים׳ .קךבני הקריבו גדודים;דודים׳ 3םד הוקזמו לך,ךג מטים׳ לרגלי צריהם' נפלו לדודים. מעי - מעי! לא או?ל התאפקה 3ימל 3ךא־ותי לעיר, ושממה איך' זרועןל יי:ידך נימקה למה;אל?ת אלד,י ה;קמה- 3ד;ג;מם ל3י׳ עת אןכיורה ןמי.קךם?י חלפו - שניות עולמים׳ בתיקי'?,מון חנניבי אעבורה׳ לראות קדוש עליון הרימותי פעמים. ועתה אהה! מארצנו;;;רגו ארץ המרה ממנו לקהה ןעיר עןם זעיר ועם בלגו נפזרנו קדר בלהץ הננו בעמק ה??א. השיבנו ץ אליך׳ כ;בור קומה׳ י לישב שינת ציון מזורה ונדחה ׳ *