Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 71

71 j ׳נוח, וממילא לא יחכם ולא יבין אם עוד שנים לנוח •חיה, כמו שגא' לא י יספק כשיל בתבונה (משלי י״ח יי) כי הוא יאמין אמוגח אמון כי עד שמריו שחה מצה כוש החכמה והסנונה — וע״כ אח הקרוש לי היא: בעל, אשר הוראה "■׳כ•*; ®לשו לדעחי: ליקוה הדבל ע״י דבל חוצה לו, ומזה: נעילה הצאן ומבעלה; אש, ואולי נחלוף אותיוח נרדפים עם אלה: לעב אם יחשל לנען אדם מזון ילחם ו ע בל השעה איש ממקום למקום אשר מחוך כך מגורו הראשון ריק הוא ״— והנה נער הוא האיש אשל לא חננו אלהים דעה ובינה והשכל, כאשל יאמר יזלד״ק ז״ל: נעל אשר אין נו דעת כאשל ברא הקנ״ה אח הבהמה, ומז״ל אמלו: אין נול ירא מעא ופי׳ נול לשי הרמנ״ם ז״ל: "אשל אין לו מכמות ולא יידוה" ודו״ק, וע״ז אמר נעים זמירות ישראל: איש בער לא ידע וכקיל "לא יבין | את זאת (צ״ב), המשכיל ינץ מה עוג ומה נעים שנת אחים: נער וכסיל גס j ׳חד, ומדוע יאמל על הראשון לא ידע ועל השני לא יבין! וילודה הנביא נקול מל צו,לח ואומר: ובאחת ינעלו ויבשלו(י״ב חי) לאמר: לא לבד כי עח עיניהם ^ו\ «לאות אור החכמה, המה חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים! לעומת אלה יעמוד האיש אשר ילך מנגד לאיש כסיל והוא: השתי אשל יאמין לכל דבל ואין נכח נינתו להבדיל נין דנל לדבר אס טוב אם לע הוא, לק אזנו פתוחה לרוחה לקול דבלי איש ואיש, אם הימין והימין, ואס השמאל ותשמאיל, וע״כ! ’אמר החכם מכל אדם: הבינו פתאים עלמה (משלי ח' הי) יאמר ערמה כי ■«לש ערום תולה על תסלח המסוה מעל פני דבר לראות פנימו כחיצונו כאשר ’ «לאתי לדעת באלה שני השלשים נס׳ כ״י סוברת ד' ע״ש . ותנה הפתי כפשע יינו ונין החטא, כי כמעט קט יאנה אם יפתוהו חטאים ויפול ברשת אשל תעמי לרגלו, ועליו הכתוב אומר: נחלו פתאים אולת (שם י״ד י״ח) שיעשה העול בלי יעת ע״כ יעשהו לעין כל בפרהסיא ויחשב לאויל, כי האויל מלבד אשר אמרו יח“ל: אין■ אדם חוטא אלא א״כ נכנס נו רוח שטות, הוא האיש אשר יתפאר עוד ברשעתו ומתגאה בה כגבול השב משדה המערכה, וזה באמת שטות גדולה אשל אין למעלה ממנה ״האם יתפאר הגרזן על החוצב נו"? או האם קצרה יד י' להכות על קדקוד על אחת שנע? וממילא סופו מוכיח על חמלתו, כי חסל לב ייעת הוא כמ״ש אולת שמחה לחסל לב (שם ט״ו כ״א) ואוילים בחסר לב ימותו )(שם י׳ י״ב) יאמר: ימותו יען אנדה באיש הזה כל תקוה להשיבו אל הדרך; «טוב, כאשר לשוא ידרוך הדורך קשתו על חומה נצורה להיות לו העיר לשלול שלל ולבוז בז, וכתיב אם תכתוש את תאויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו (כ״ז כ"נ) ועתה אהובי קוראי! אם אעידה לי עדים נאמנים פסוקי תנ״ך על דברי ועל משפטי, יכלה הנייר והמה לא יכלו, לכן! אשק קציהם הנאתי, ועליך המלאכה לגמור, ותמצא כי דברי על אדני האמת I «טבעו ואלהים האמת ינחני נדרך אמת ויתן לני לעבדו נאמת עדי אישן המוח! ׳«Exegese von I. I. Ilnger, RabbinatScandidat in Wie הנה (!פלה לא ישרה נפשו ביו וצדיק!■אמונתו?ח?ה. י יי ’ ז (חבקוק בי, ד׳.)* אני ערם אחל למוות דעתי בנאור הכתוב הזה, טרם אשלח ידי לקחת ««) החיים, אשר שתל הנביא נגן קדשו על פלגי המליצה, אשר המה כאפיקי