Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 70

70 עליהם ממרום כבראשונה, כל זה אם שגיתי ורדפתי אח אויבי חנם בלי טעם ושנה כי הצדק ילין אחו. אמנם יאמר דוד: ד' ידין עמים שפטני ד' כצדקי וכסומ, עלי, אמנם אני ידעתי, יאמר, כי תם אני וע״ב השופט כל האומים נצדק גם אותי ידין וידע כי צדקי ני: יגמר נא רע רשעים, אם נא יהיה קן ותכלית לדני' נלע ורשעת הרשעים לא תהיה עוד כי אז: ותכונן צדיק, יהיה הצדיק נכון ושאי[! והלא אחה הוא ד' נותן כליות ולב והוא: נותן לנוח וכליות אלהים צדיק מניני וכוי ויושןז עוד לאמר דוד אל ד׳ אין חפצי שתשפוט אותי נמדח הלחמים ואח אויני נחמת דין משפטך הכלה! כי אם: מגעי על אלהיס שהוא מדת הדין, ומ״מ הוא מושיע ישרי לב: א לה ים שופט צדיק, לצדיק תהיה שופט נמד״הד, ואל שהוא מדת הרחמים יהיה שופט לזועם נכל יום שיניח לו לשוב אליו וירחמהו — אך: אס לא •שוב חרנו ילטוש קשתו דרך ויכוננה ולו הכין וכוי, ואס כל זאת חנוא ל• אז אודה ד' כצדקו, אודה לך ד׳ על המשפט שעשית עמדי נצדק נלי נשיאים פנים ואזמרה שמך עליון. ויחורגם: Ewiger, mein Gott! hätte ich dieses wirklich gethan, hätte solches Unrecht meine Hand besteckt, hätte ich BöseS meinem Gutgesinnten vergolten und umsonst meine Feinde unterdrückt, so dürfte der Feind Mich verfolgen und meine Ehre in den Staub legen — Selah: Auf, Ewiger! Erhebe Dich selbst, ob der Wuth meiner Feinde, und rüge Du für mich das Nrtheil, das Du verhießest, dann wird die Gemeinde der Völker Dich wieder umgeben und hiedurch wirst Hoheit Du verklätt. Aber, Ewiger, der Du die Völker richtest, richte mich auch, nach meiner Gerechtigkeit und Unschuld laß mein Uttheil mich treffen. Mach' der Frevler Bosheit ein Ende, auf daß fest stehe der Gerechte, da Gott, der Aügerecht«, Du bist, der Herz und Nieren drüft. Mein Schild ist beim gerechten Gott, der redlichen Herzen hilft. Möge Gott Richter des Frommen, der LrbarmenSvollc Richter des täglich Frevelnden sein. Und wenn er dennoch nicht umkehren will, so wetze er sein Schwert, spanne seinen Bogen und richte ihn. Sein Unheil möge auf sein eigenes Haupt znrückfallen und sein Unrecht stürze auf seine Scheitel nieder. Philologisches von Em. Baumgarte« in Wien. באור שמות הנרדפים: כסיל׳ בער׳ פתי, אויל, לנים המם מריע׳ צעד ומעי עקלקלוחם מני הדרך הטוב הישר והמועיל, והכל כאשר לכל אין להם חלק ונחלה באחוזת החכמה מדמה והבינה. האחד אשרנגונה לנו ידמה ובלבנו כן יחשוב, כי היא אחד ואין שני להמשיל לו בחכמה ובדעת, כי לו לניו נחנה ארך ההשכלה ולא עבר זר זולתו בתוכה, חה אחד מן הנופשים אשר אין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגדם, נשגם חכמים הם בעיניהם ורק בתבונת נפשם ישימו מבטחם ככתוב בוטח בלבו הוא כשיל (משלי כ״ח כ״ו) ויאמר כסיל כי הוראת שרשו היא הבטחה והנטמון בידוע. והנה נענע איש כזה, כי אם קדסה נאפו אם יש מענה נפי אחל ע״ב יאמר הקהלת: וכעש בחיק כ p יל׳ ם