Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 69

69 .Exegese von Herrman» Waffertriüing in Boskowitz גז ה ל׳ ם ב׳ י״3. ישקו נר סן ׳qrb ותאנדו דרך 21׳'. «men׳ יאמר שמלכי ארן יבינו וידעו כי רק לו המלוכה נכונה מיד די, ■ כי לבן יקיר לו קראו ולחוק עולם שם מלכוסו נגניו וגני גניו עד t!1p כל הדורוח, וכי הוא ידוע כלס נשנע ברזל, ויען שידעו זאת כל מלכי ארן ישכילו ויושרו מנשלאוח ד' האלה אשר עשה לנגד עיניהם ויענדו אוהו ניראה ויגילו נזאח היראה חרוממה נרעדה, כי נין -יבין לגם איך כדק יחשנו לו, ואיך שוכן מעלה לאמיצי כח רק משמים ישחק, ולכן אמר עסה נשקו גר, הושיעו כלי הנשק שלכם לגן ל, הוא משיח אלהי יעקג, דוד הנלקח מנין הנוה לרעות לאן ישראל, למה לכם להלחם עמו ולהנגן> «שניו? דרשו בשלומו והיו לו לעגדים, שן יאנן>, פןיחאקז עוד עליכם אס לא «עשו ככה, וסאנדו דרך העו3 אשד ראוי לכס לילך נו כי ינער כמעע אפו אשלי כל חוסי נו, כי אם ינער לק כמעע אפו על העמים ויחפוץ להלחם עמהם, אז אשרי החושים נצלו והם נושאי מנחה לפניו, כי עליהם לא תנוא רעה דתורגסו Reicht die Waffen dem Sohne, er könnte sonst zürnen, nnd ihr würdet um das Heilesziel kommen; denn entbrennt sein Zorn nur ein Wenig, ויהיה על .so zeigt das Heil denen sich nur, die bei ihm Schutz gesucht •«נין זה הננין הכנד נשקו יוצא כמו שהננין הקל עומד הוא מזה השורש כמו נושקי רומי קשת תהלים ע״ח ט׳ וכן נושקי קשת ד״ה׳ א׳ י״נ נ׳ ולדעה אונקלם גס הקל יוצא כי יאמר על! ועל פיך ישק כל עמי נלאשיח מ״א מ' ועל מימלך ’חזן כל עמי מן כלי זין. שם ז׳ זי. קומת ד׳ נאפך הנשא נענלות צוררי ועורה עלי משפע צוית וכוי. כנר נלאו המפרשים לנאר כל הענין תזה כראוי ונפרע הפי הזה אשר קשת להולמו. ואמנם ילאה לפרשו ע״ש דנלי חז״ל שהשיל תזה שר דוד לד׳ על דנר שאול נ ן קיש והוא כוש נן ימיני, ולעת הלחמס זה נזה וסכסכו איש נאחיו עד נל׳ קך, עד שקצת נפש דוד נכל העמל והיגון ההוא שתסג שאול על ראשו, עד שלא ידע דיד נעלמו הדין עם מי, ועל כן היה הרעיון הזה 3קר3 לנו כשגיון ואמר ע״כ: אלתי אם עשיתי זאת אם ים עול נכפי וכוי כ׳ לאחר שהתפלל לדי אשל הוא ««שהו שיושיטו מכל רודפיו פן יערון> כאריה נפשו, עלה תספק הזה נקרנו אולי אין הדין עמו ורק ד' הכינו כמעלת לחצי אדניו ליסרהו על חטאיו, ונזה שגת דוד, כי לא כן היה תדנל, יען כי אוחו נחל ד' לעונש שאול ואותו תכין למלן נאמן על ישראל וא"כ אחו חלין צדקתו, אנל הוא נספקו אמר אס עשיתי נאמת זאת אשר יריעו אדני עלי ויאמרו כי מודד נמלכוח אנכי : אס גמלתי שולמי רע יאחלצת צוררי ריקם, ירדן> אוינ נפשי וישג וירמוס לארץ חיי וכנודי לעפר ישכן קלה, קומה ד' נאפך הנשא נענרות צוררי ועורה עלי משפע צויח! יאמר דוד אס אמת הוא שחללתי וזכיתי צוררי ריקם נ לי נועם וסנה כי צדיק נעל ייני ממני לעיניך ולק ליקרני הנך משלחתו עלי, אז ירדן> האוינ הזה נפשי וישיגם וירמוס לארץ מיי, יתר ידו וינצעני כי אז אמאס חיי, ואתה גם אתה הנשא נעצמך והיה «לי נענרות צוררי, ועורה עלי המשפע אשר צויח ליקרני עדי אגיע לשערי מוח, יאס אנכי לא אחיה עוד, אזי ינקנו כשחר אור העולם ועדת הקדושה שהיא עדת יל האומות והם עמך ונחלתך נתודה ונינה יסוננון כי כל איש על מקומו ינוא לשלום ולא ילמדו עוד מלחמה נגד אחיהם: ועליה למרום שונה, ואתה תמלוך