Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 59

59 נפשו מצל, ונפש חרוצים אשר אספו הון ויעשו מיל — חדשן. ורוב הפקוקים י אינם צריכים ביאור, כי נכונים המה ע״ש השלל הזה, רק ויחאוה דוד ויאמר מ׳ ישקני מים, יען אשר לא היה לו לבדו היכולת להביא המיס וגם לא ידע נאמנה 1’י שלשת הגנוריס יחרפו עוד נפשם לבקוע בחית הפלשתים הקרונה אליו. וע״ש גדולי המפרשים נכקפה וגם כלתה נפש דוד למים האלה כמ״ש הרד״ק ע"פ הנ״ל: : ייושמעו שהחאוה לאותן חמים שתיו יקרים ועונים וימי קציר היו כמו שאומר, ובאותן נימים אדם מתאות למים קרים מפני החום אולי במצודה שהית שם דוד לא תיו מיס ליונים. וז״ל רש״י בד״הי א' ׳"א ולפי שהיה דוד חדיר מלומד ורגיל באותן מים iימאוה ■להם וכל מים וכל אויר שאדם רגיל בהם יפי! לו ושאין רגיל נהם ניזוק, ייוגמא בראש יושיפון מלכה אחת שחלתה על שנשאת חוצה מארן מולדתה ואמרו נלופאיס אין לה רפואה עי שתרח׳ן ומתנה ממימי מקומת עכ״ל. וגם נוכל לועי יי לא היו שם מים כלל כמו שקרה להמלך אלכקניר המוקיון נרדפו אח דריוש לפרקי כאשר בא בארן מלמה ונוראה המוכה ביום הקיץ משרב ושמש וכל המים 1*של בנמלים לחכו, אך רוכב אחד הלך למרחוק לבקש מעין ונחל וימצא בעמל ייגיעה לנה מעע מיס וימלאום למלך, וכראות המלך כ׳ גם לשון אנשי המלחמה ילמא נשתה אמר לא אשתה אני לבדי את המים ועבדיו ענוהו לא נירא אח ימות בעוד מלך גדול כמוך הולך לפנינו. והנה לא יקשה בעיני הקורא פ׳ ויום "ניש לא החאותי ירמיה י״ז כי מודעת זאת מפרשה ראשונה כי ירמיה לא מפן ו׳שיוח נביא נגוים נאמרו: הכה לא ידעתי דבר כי נער אנכי, לכן ערך חנה מליו ייווב נועם ודעת: הנה המה אומרים אלי איה דבל די יבוא נא ואני לא אלתי *טעה אחריך ויום אנוש לא המאות׳ כי לא חפצתי נימי קדם להיות נביא, ולכן "מל בהתפעל. וגם הפי: ויתאו המלך יפי ך תהלים מ״ה אל מקום הכלל חזה יבוא ’*לום ע״י דברי החכם: אם יחן איש את כל הון ביתו באהבה בוז •יבוזו לו ש״הש ס'! הערר. באותיות המשרתות. מעת החלות׳ לחקור בתהלוכות לשונינו המקולאה היתה זאת נפלאת בעיני: אס **קיימת המלה'בשלשה חלקי האותיות השישיות, מדוע.ארבעה וחמשה בקעישיה *ידיה? והנה הגיתי מעם נכון לזאת, אד יראתי להודיע בקהל רב פן יתקלקו בי :"*לי הלשון לאמר, כי עשיתי עול במשקל ויפקדו עון אנוח על בני מסקנות׳ על 1׳יפיס זעל רבעים, ואחרי רואי כי גדולים חקרי לב החלו לדנדינענין הזה נאמרם ,׳' גס סלמ״ד יוכשר לאות המשקל ואמרי כן באו חכמים אמרים ויאמרו כי הכלל הזה J״ ללמד על עצמו יצא, אלא אף על אותיות אחרות, אחור לא נקוגותי להגיד .זאשי חשבתי, והוא כי כל האותיות מוכשרות לעמוד לשרת, כי מניסי הלשון הוקיפו ׳*יש אות אחת ושתים לכנות אוחו נשם מיוחד ולהיות תוארו ותכונתו כשיש הזה ,ךלייו, כי כמו שהוקיפו נמלח גרזן ני על שרש גרז ענינו כריתה והשחתה כ״ש נגרזחי!’יי עיניך חהלים ל״א, וכמו שחוקיפו על שם כרם ל׳ נמלת כרמל ענינו מקום נעוע 1״*גיס ובפאר עצי עדן להשתעשע נו, והוקיפו ע״ש חרג ענינו פקיחה ודילוג כפרש"« /*^יונש בפי ויחרגו ממקגרוחיהם שם י״ח, אות ל׳ להורות על הארבה הדולב *); *) הנח בזאת כונחי לדעת המעמר בפי שמיני ואוקיף עוד על דבריו, כי לכלל חזה •מצאתי דמיון במלה הזאת בשפת צרפת כי הפעל sanier מודה דלוג ורקוד וגס; האלבה נקרא sauterelle ע״ש דלוגו,