Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 58

גם מסח בשם נשיקותמו ומתוק למה אך פה תבהו האהבה צפירת תפארה, בחבלי אל — מות נפש בנפש נקשרה, פה יום חתונתם׳ אך פה שמחת לבמוי!? .Beiträge von M. Boß in Leipnik הבדל בנינים " הלג החכם הגדול מהל פד״ל הבדיל vis,״ העתים תקפ״ז לד ל״ג בן אוה וההאוה וז״ל; המאוה מעצמו הגוא אליו האוה; והמתאוה איננו צריך אל הדגל ההוא לין נלצונו הביא בלב, התאוה. גבורה אוחה נפשי מיכה ז', היא תאוה טבעית, וק ונחי) הבקף בכל אשר פאזה נפשך בנקר ובצאן« ולפיכך הכילו תמיד מלה נפש אסל לשון אוה להורות שהוא נענע הנפש עצמה לבקש הדבל ההוא. לא בן ויתאוה דוד מי ישקני מים מנור בית לסם שמ״ב ב״ג, כי באמת לא היה צמא למים ואפילו חית צמא, ידם אסלים היו שמת, ולא היתה כונסו אלא לגרות גנוליו באויביו, הלא תלאה כי אחדי כן לא שחה אותם מבאן אמרו חכמים: כי ירחיב ד' את גבולך כאשל דבל לך ואמרח אוכלה נשל כי תאוה נפשך לאכול נפל דברים י״ב למדה תולה ד״א פלא יאכל אדם בשר אלא■ לתיאבון, שאם לא כן כי תתאוה היה לו לומר עכ״ל. החכם הנ״ל יקלח לי אם אסות דע• אף אני לחלק נין הפיעל וההתפעל* אך ראשית דבלי אגידה את אפר יקשת בעיני בדבריו: ולפיכך הכילו תמיד מלה נפש אחל לפון אוה. ובאמת נמצאו שני פקוקים מחברים הקותרים דבליו: כי בחי י׳ בציון אוה למושב לו, )אח מנוחתי עדי עד פה אשב בי אויסיה תהליסקל״ב והנה גם נעל או״הש ב׳ נשם אוה כ• תמיד נעל נפש הוא נאמלו: ושמושו תמיד בהלבנת נפש והפי נאותי ואקים הושע י' יקחיל בללו. וגס המליך הנעים ל' מאיר ןעטעריש אשל בוק אולרו העוב על מכונו ושמחנו בתקונו והשיב הל הדברים לנויהם לא פת לנו להפיל על!את. ונבנין התפעל אמד הפכם שד״ל: והמחאות איננו צריך בעבעו אל הדבר ההוא לק ברצונו הניא בלבו תתאוה, ומה נענה בפי אל שתאי למעעמותיו משל* ב״ג נלאה כ! אין לו עזיה אחרת בציה רעבונו דאל״ב מדוע יעצו תחבם: ושמת שכין בלועך אם נעל נפש אתה, ונפי' ההיא ההירנו שנית: אל תלחם אח לחם לע עין ואל תתאו למטעמותיו. לכ| לפי דעתי!ההוא מהנדל: תפיפל אוה מורה כדרכו מחק הפעולה ואף אם לא נמצאהו נקל, וחחק הפעולה הוא, אס״יהמאוה יקות להשיג הדבר מצד היופי והמשפטי או בהונו ויבושו, או בתקפו וגבורתו, ני תאוה נפשך לאכול נשל וזנחה מנקין ומצאנך אשר נסן לך ד', ולבן נמלא נחאוה הכתובה אצל ד׳ לק הפיעל, כ׳ יש לי הבח והיכולת בבל כמו בשני הנתונים בתהליס שזכרנו, והוא באחד ומי ישיבני ונפשו אותה ויעש איוב כ״ג, בבורח אותה נפשי, הנביא מתאונן על אני( אנשים טונים וישרים בלבותם באשר •אמר אמרי בן; אבד חקיד מן הארך וישי באדם אץ, והנביא בשם ד' ידבר ובלות קדשו ובלשון למודים אשל נואו לו מאח שוכן מרומים יש לו הכח להשיב אח הפושעים בדיך הטונה והישרה, אמנםהמתאיח אין לו זבות בלל לדני אשל •תאית לו, ולבן אמר תחכם משל• ׳"ג מחאוה ואי»