Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 57

57 תחת קול נהי רנה׳ תרועה תחת קנה׳ הלוך וטפוף יעברו הימים לרגל הששון׳ ששון עולמים׳ כפלג אלהים מתהלך בין זרועי גנה. אביב נצח׳ כציץ על מצח׳ מרחף על פני השפים. בין עשתות משעשעות תחלוף העת מעופפת; בינות לרחבי אץ קצה הנפש מרחפת׳ הוסר אפר - האמת חשופה לעינים; שמחה טהורה מסיג וערב תשבץ בכל חדרי לב׳ בכל קרב; י פה לא נודע שם העצבת מולדת שחת׳ פה תחת אסון ששון ותמור רוגז נחת. פה הולך נדכה בחרבוני קיץ ינוח׳ בל ירבץ עוד תחת משאו ישאף רוח ׳ תחת חורשי מיצל ירגיע בשדה תרומות; . פה יפיל האבר החרמש מירחו׳ השמחה על ברכיה בזמירות תישנהו ׳ יחלום - והנה באפם יד תקצורנה אלומות. איש בשדה קטל ינופף חרבו ׳ איש רב פעלים ׳ אזניו תצילנה לנאקת מדקרים וחללים ׳ לפניו הררי עולם רעשו התקלקלו גבעות׳ פה יישן על חוף מעיני מים נוזלים קרים׳ כעין הבדלה משבריהם על חלוקי הנחרים׳ שנתו בל תדד מהמון נשק ושאון צבאות. פה חולת אהבה על דודה מתרפקת׳ פה לפה ישקו׳ אלוף נעוריה בגיל חובקת׳