Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 45

45 ייח ח״י שגה קודם הסרבן ואונקלוס הסיהד ח“’ שנה אחר הסרבן כדברי כל המפרשים וכמו בן אחוס של טיטוס היה להחוס אחד משדי אלשים או משרי מיאוס לחיל הרומי, אם לא משנה לשר צבא טיטוס, וכבד לנשיא הארץ הוא ר״ג הזקן שמח בשריפה כלי תשמישו לפי חוקי היהודים אשר מחיק הרומיים יצא — ולמה < ימנע מטשוח כדבר הזה, הלא אח הון המח הוא שורך ולא אח של טצמו, ולו יהיה אונקלוש שר הצבא בארן אינדיאה ישרן) לפי חוקי המדינה נם את אש ס המס ויצאה אשחו עמו. וזולה מאור מינים ראה טוד דטת א. ג. אייכהארן ח״ר ובהקדמה אשכנזיה להסכם מ. א. ןאנדוי לח״ר מהערוך אשל הרגיש כמוך. עוד אחת אציע לפניך אהובי, להראותך כי כמוך כמונו כולנו מוכי שגולים וכעור בצהרים נמשש באפילה. תאמר ל״ג אדון טבי הוא ל״ג דיבנה ואך אני אהיה עזל כנגדך כי ר״ג הזה שימא אח עין טבי עבדו ומצאו לר״י נ״ק ע״ד בי ובל פלוגחיה דר"׳ הוא < ל״ג דיבנה; אך מה תענה על המשנה פשמים ע"ד א' אמל ר׳ צדוק מעשה נר״ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפשח על האשכלא ובפני הכית היה כי לאחל! החלבן מה פסח צלה? ואס חושיך חאמל הלא ר״ג דיבנה חי בפני הבית בזמן אבי אביו הזקן אן> אם עודנו קטן היה — אשר רחוק ממני והלאה להאמין כזאת גס השמיטו מלש"י פסחים ע״ד אי גירשה היוחסין לאמר ר״ג דיבנה היה בבית שני ינאשל נלאה קצה מדברי גמ' יבמות קכ״ב א' אשל שם נזכל ר״ג דיבנה מעשה שהיה בימי ר״ג אבי אביו — ויוכל להזכיר בשמיעה כמו בראייה — אז יבוא י' צדוק ויצדיק אח הצדיק הלא לי צדוק תלמיד בית שמאי היה יבמות ט״ו ב' ואין ׳דין ל׳ צדוק תלמיד נ״ש מאת שנים קודם הסרבן שכח ט״ו ב' אחר מעשה נערות י״ג דיבנת אשל אך בזמן החלבן עודנו נעל? אס לא נאמר שנים או שלשת ר״צ היו כי הזכירו אותו עוד בזמן ל״א ור״י קדושין ל״ב ב' על משחת ב נ ו של ל״ג ייבנה ומאחר שנהנו הכוס לר״א ואחריו לר״י ואחריו לר״צ נראה שהיה הצעיר מכולם ולפי החיספחא דכלאים מובא בס״הד אוח צ' היה ר״צ בזמן החלבן בן ארבע «אות שכה 1 חקירות כאלה תחקור עד אין מקר יכלה הזמן והמה לא תכלינה, כ׳ נאשר תעמיק בנסתרות כאלה, כן חפול במכמורת הטעות והשגיונוית לכן אקצר; ובטרם אפרד מל״ג הזקן אציגת לך הנה מה שמצאתי בספר ישן נושן "חיזוק אמונה" ויכוח אחד על דברי ל״ג נין המחבל ונין כחן אחד מכה [ונוהער וז״ל! נשאלתי מכהן א' לכח ןובוהעי־• על דברי ר״ג הזקן נעצה הסנהדרין לאמי: "אם פעולה אלתיס היא לא נוכל לו כי סופה להתקיים," ועתה תראה הצלחת אמונהינו בכל קצוי ארן וים רחוקים זה חמש עשר מאוח שנה, והיא תגיד מאחריה ראשית נ׳ מד' יצא הדבר וברצון האל וגזרתו נעשה! ויען המחבר ויאמר: לו ■דענו באמת ני ר״ג דבר כזאת לא היה ל״ג מעולם נביא ולק לפי חומו הניע אומר ולפי מת שאירע לתואדס ויה ודא הגלילי ואפשר שטעה; אמנם ראה אמונת הערניים ית׳שמעלים וחלומי אשר נם אחה לאליל תחשוב ועם כל זה תעמוד אלפים שנת! ייוחד ותאמר מדי יצא הדבר? ועל תולדות שמואל אשר אפס קצהו ראית וכלו לא יאית אז אשיב לך כי שמואל נולד בנהרדעא אך אם לא אמרו תיבת "נולד" כי נס אבות דשמואל תקע אה לו ננהרדעא יבמות קט״ו נ׳ ושם היה בל״ס עיר | «ולדת שמואל ובית אביו וכן נלאין מדבריו נתירין ל׳ שנילי דשמיא כשבילי ינתלדעא, הלא תדע נאמנה שהיה מכיר ברחובות קריה וזהו לרוב עיר מולדה אנוש אשר שם משתעשע היותו נער ברחוב העיר ויוצדקו דברי תוש' ב״ב ז' ב' ילמה לא תאמין לדברים נאלח בלי עדים ושנועה, האס אחסון כסך תמורתו או