Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 46

טוה כשן!? לו •וחן מש טל האין מנדה נלו והלן יהיה טחןעראנלטטייער או טםראעקא:נ1רייונ1יוזן, אזי מוכרחים לידט היטב לאיזה עדה ימנה אח טמואל, לכן לא אקוג אחור טדי הגיד ל• טיל מולדסו זולה׳ נהרזעא יהיה גושן או דוחן! אז ינוח ל׳! כמו כן קראחיהו גזבר היחומים, יטן הפקידו אצלו מטוה היהומים. כי לדטחי החומל הוא ניד היוצר והאשכול ניד הנוצר, המשוט ניד המלח והחטי ניד הגלח, כן לא ינצל להיוח מטוה היחומים ניד הגזנר, אשל נימינו נקרא "אב■ •הומים" ואן> אם לא נהיה גזנר קצוג מקדם טומד טל משמרתו משמלה הקוד»< לפחוה ט״י מטשה זה נטשה גזנר, ואין זה נין דם לדם נין דין לדין. אכן מיז שהרצה לידט מניין לי שהיה ממשפחה טל׳ הכהן, ראה קנהדלין י״ד א' אמרו י' חנינא ול' הושטי׳ לר׳ יוחנן לא נצטער מר דאנן מניה טל• קאחינן ואינם נקמכין, ומאחר שגם שמואל לא נקמך «רני חשנהי מניה עלי הכהן גם הוא, ואולי כווני היויזקק אוח שי״ן ואחריו נ' שלשלה הקנלה נאמרם אולי מנית עלי שלא נקמן• ואשהוקק למשפטן על החתימה של הולדות שמואל, ולהמהחיל אומרים לו גמיי - והנני למצותן להשינן על מת תשאלני וכראות פני אלקים הרצני! אלה דנלי ענד{, ומשלחן. גראנזקאניטי־ז, ל״ח נישן דנלי רינ״ה נשעלין. חזות קשה. T IT T הנוגד נוגד, והשודד שודד, עלה המות נגן אלהיס הנין! ידו על ען החיים, ונע׳» רוחו שען! פארה נמעלצה; לא השינ חרנו אל נדנה עד אשל לקח טטרת לאשי ונזרי, פארי הודי ותדרי, הוא אדוני אני מורי ורני, הרנני המופלג הצדיק החמים עם אלתים ואנשים כקש״ת מו״ה מנחם מעבדי* זצ״ל אשר נאקן! אל אנוהיו ניום העשרים והשעה לירח, איר שנה נרי״ה אנוח לס"? נמקוס מולדתו עיר נאדיפאלא יע״א, ה' ימחה דמעה מעל כל פנים. א«!• Von Moritz Ehrentheil in Pentele. הייום?נה השמש וידחו!י וקצף השחקים אוישל^פו; בשז־מיות היזמים תך?ץ א;הה י י וע;בי פקודים עלימו ידחפו.?צעיף אבל ירןרב הירח ׳ ורגשי?להיות יתראו??;יו; מעיל שד/רחור מ;רתיו מודח׳ וךםים'י דמעה נוטשים סעי;יו.