Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 40

— 40 — אל?ל אפסי תבל יובילו סקח׳ אתסן בגדי קש ג1סים;רקח. הוי ny לא כליתם חקקם החקש. וברית אחותבם הולכתם הגוה!?י אז?וא^ין־ם:תיעו אף אךטתבם סבל סוטן קלורי! אך רק לריב רק לסצה תביטו׳ תהרו סליק בסל ועול תחליטו. הן סארץ אחת עם אחד נחנו׳ הן רק קבה אחת;הך?לנו; לסה עתה בי רק סלגז גחנו עקק בינינו וקדיבות ס^אנו? סך אחד סך, אחד גזגמוךד" איש את אחיו :קטם׳.י!יהזקךקוךה. בל קחה,בל מחוז בל עיר ןל בלך תעגב לסקול מסקלת באחותיה׳ אך אהר בל ס9בה׳ לקרא מלך׳ לקור סקרה לרוד בסביבותיה י "ד,[לי הארץ" בל אחת צן־חת• ותבער ןם ק;אה אק סתלקחת. נוקבת על חים איים חברה יס על ^רתה אל הוף נסים יוקבת׳ ב) תריב ריבה תלחם עד בי בברה; Tקרית חעךן בורחים נקבת׳ ג) גם היא!־{לה סנתיב הקלום {בה׳ 3ם סיא בנק דיסלחמות הטבבה. א) ודניציאה. נ) נינואה. ג) צצלארעציאס.