Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 39

39 לצבא המכאובים וססלואים אשר החס השמים; אולם חל' העולון עולה עני כלמו, ואו• לגנר אשר הוכה נו! מה יחן לו כי ההצלחה בחיקו תשכב וכל משאלות לנו תמלא? מה ׳וסין׳ לו כ׳ מלא ניחו כקן! וזהב ושלחנו מלא דשן, אם ה ו א לא יראה בטונה, ועינו לא הקח חלק נכל אשל ברכו 7'! נפשו תקוע נמייס, ותקרא מודע למות! כאשל אליל שקר פויא, בראותו כ׳ קרוב קצו ויקנ׳ן אליו את הל השומעים לקולו, ללמדם לקח ולגלות לוו ו אח תאמת אשר טמן בחובו, ויתחר מעיניהם ימים רבים; כן קראתי גס אנכי עתה למאהבי אפר רמיחים עד היום הזה, ואריס קול• לאמר: ״אל נא בני! אל נא תרעו, לקרוא לאיש דמים ומרמה איש אלה־ם, ולהמנלה חיתו בקדשים קדוש תאמרו לו! שמעו ודעו כי רואיכס עולים כלם, נביאיכם מתנבאים מלבם, וחוזיכס חוזי מחזות שוא ומקקס כזב! על מי תשענו במוט רגליכם? על קנה רצון, אל מי תכוסו לעזרה נבוא עליכם מצוקה וצרה? אל איש טמא שפתים, רואה אויל׳ ורועה לוח! חדלו לכס מן האדם, כי נמה נחשב הוא! שנו נד' שדי שגיא כח, ואל חפנו אל האלילים, אשר לא יועילו ולא יצילו!" אס אמנם לא שמעו אלי העם הזה מקוצר יוחס ומאמונתם ב•, בכל זאת נערה ני חמת אנשי ביתי על כי לא כחדחי האמת חסת 'לשוני, ויגדל עוד קצן> בני בכולי, אשר עליו שמו כל ישראל פניהם למלון אחרי, בראותו כ׳ כמעט אח מחשבותיו ותחבולותיו הפרח׳, ואח כקאו לאין מגרת׳, — אין דורש לשלום לי, אין מחזיק בידי ואין מנהל ל׳ מכל יוצא׳ חלצי, ויהי היום ואלן לתקן אה רגלי וימעדו קרסולי ואפול אחורנית, נפלתי ולא יספח׳ קום, כי נשברה מפרקתי ואגוע. להקת הרפאים (נפה אחד): כן יאבדו כל שטי כזב, ותהי אחרית כל נביאי שקר כמון! גם אנכי נתחי כבוד לפוסט בל הארץ, ואען ואומר: צדיק וישר ל וכל דרכיו משפע! ויה׳ כאשר נחה רוח• מהמיתו, ותשוח עלי נפשי בזכרי כ׳ שנתי עחה בגיא צלמות, ״הה, מה חטאתי לן, מלאן אכזרי! כ׳ לקחתי מארזן החיים ומשאני לארץ נזירה, ארן צלמות?" ואשמע קול קורא אלי לאמר: "אל תירא ואל תפחד בן אדם! אנכי הורדחין שאולה ואנכי אעלן גס עלה ואשינן אל מקומן הראשון: אן השבעה לי, כ׳ תכתוב את כל הדברים אשר שמעת על שסר ותקרא אה דברי המגלה הזאת באזני בני עמן, אולי ישמעו ויבושו, ולא ילכו עוד אחרי ההבל; ואס כפתן חרש ׳אטמו אוזן, תם נאולתם ׳מוחון, ואחה את נפשן הצלת כי הזהרת אתהס. ואען ואומר: חי נפשי, כי אעשה כדנרין. הכלות׳ לדבר אח הדברים האלה, ותקחג׳ הרוח וח0אנ׳ על אברותיה ותעלג׳ לארץ כחיים אל המקום אשר לקחתני משם, חשתי ולא התמהמהתי לקחת את שנע כקופר ניד׳, ואחרות כל הדברים אשר לקחת אזני, על לוח, כאשר נשבעתי לעשות, למי ארץ Von Josef Ä. Randegger i» Parma. אז ת$לא?ל?דר ם־ודור זססנר ^ורש תאר איו טווה משי׳ אלה תצופנה?ז אלה תרקען פסי גביש׳ בבות עוד נפשי תקר; * J T