Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 41

41 ראו קורים רי?ם וערו-ה?צו פיהם לאמי• סאה׳ זה יום קוינו•׳ סרב הוהןיה׳ בקיסם קצו׳ מטבח למו בידיהם הכינו; nyL בי אין להם תיוקד סועד׳;קום נלהם בם בי?א מיועד. איש נבור מלהמה ׳ אך אין ליו שעל ארץ נהלה׳ י) ירד מארץ י?ה׳ ובעךמתיו קבר קולח ון־נעל נפשו .יקריוף כןאב והל(אלמה; "לי ארץ׳ בנאומיו׳ ארץ (חלתי׳ מנקמת עם'ובקצפו התעללתי." אסר כקמיו ה> הלוץ בשלמות גקוק?שט על קם נוקב אל הרי(עיש, 0 ובסלכיו ׳).יתק^ף ישבע השק 'נקמתו כ?רק לפיד(רעש׳ .ויקה מ;דו את?ל הארץ, ויתברןי לאמר "הן לי הארץ." במה ע^ שלישיו שאק מ?חד׳ ’ יתן בכוס עינו אהלים נעלסה;?תאום אנשי ד!אי ח) נאספו יחד׳ ובדם ^ריהם הלאתם בבמה; פתאום(בוא איךםזובה1ף עין׳?תאום לקניות ערב׳1יהיו אין. ד) קארלו ואלואה, נקרא דוכס נל• אין. י!) קארלו ל אכיי• ו) מנ£רידי 1 ז) גאסולי, ה׳ושנה נחחחיח הר ואוב. ח) סיציליאה. #*