Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 38

38 עליך מאוד, הי אין לך מקום ללון, לבן הגג• מלוך עוד השעם ארבע מאות שקל בשף ובנה את ניתך ניתר שאת ויתר ע! מנראשונה, ערם הית למאכלת אם < ואף לא אבניד את עול תשלומים עליך, ב׳ מעע מעם תשלם לי כאשר תהית לאל ידיך, כי חנון אני!“ הנדכא השתאות אשים ארצה לשני ויאמר : "אמים אתת הלדיק ואיי ובית• הרשעים!“ — הנשך הרנה נרנות הימים את הוי' ועשר׳ פד מאוד, ויקנאו בי בל נפיל׳ בסף. בן ששים שנה הייתי וכל עין רואי העידתני כי עוד לא מלאו לי שלשים שנה. כהלומי ״ן אדמו לחיי וקולות׳ שחורות בעורב, כעגל מרבק שמנת• ואעש שימה עלי כתל, כי לא מנעתי את לני מכל שמחה, וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מתן. בגאון לני אמרתי: שלום יהיה לי כל הימים, וכל רעה לא 'תקרב נאהלי, כמשותלח ארנה ימים וארוה דודים עם אשת ונוגים אשר לקחתי. תועי: אשת זנונים? שכמת במעע כי אלמנת הצדיק אשר לקחת זנתה אתך ותשעה החת אישה. צ ד ק י ת: שגית הרנה מאוד נחשנך כי לקמת׳ את אלמנת הצדיק, אשר על בשאו ישנתי, לאשת! תועי: האאמץ למשמע אזני? המאנה לקחתה לאשת, ולא זכרת לה את חשד נעוריה? צדקי ה: הרגיע ידידי, זכרתי את בריתי אותת נימי נעוריה, ואמשוך להקים אתה ברית עולם, אך בבניה בני התערובות ילדי פשע נעלת נשם׳, וירש הדבר בעיניה מאוד, ותלך ותת• לצדיק אחר אשר לקח גם אח האם גם אח הבנים. דתי מדי נקשתי לי עזר כנגדי, והנה זקן אמד ואשתו הקרינו את משפען לשני. ויאמר האיש: אהה איש אלהים! אשתי זו מעלה נ• מעל וחזן על שתי, כל עובר לו תהי! ״שקר וכזב, ענתה האשה — ואך מתאנה הוא לי על לא עול בכפי.'" ויהי מדי דברי אתה, ונפשי נקשרה בנפשה, בי לא היתה אשה יפה ומשכלת כמות בבל הארך להלל מאוד, ואומרה אליה: הרגעי בתי! ידעתי נם ידעת• בי לא נעמאת, ובל רואיך •עידוך כ׳ עהורה את כעצם השמים לעותר! ואל אישה אמרתי: כי והריעות להבאיש את ריח אשתך בפיני, ותוציא עליה שם רע ללא אמת, לבן אמת דתן לתת בידה שפר כריתות ולא תושיף לדעתה עוד!״ האיש ההוא שלתה מביתו בשמחה ונשירים בי נחלת נפשו בה על מעלה נו מעל, ותבוא האשה נצל קורתי, לקחתיה לאשה, כי על כל פשעים תכקה אהבה, ותהי הקדשה — לקדושה, כי נגע אליה נשר קודש ותקדם. — '1"י תועי: הושע בן בארי לקח אשת זנונים כי כן צותו ל, ואתה נביא שקי לקמת אשה זונת על שי האהבה. ואולם אשאלך והודיעני: איך הרבית הרע ועשית חעא על חעא, ולא עלה על לבנן כ• ים יום ויניאן ד' נמשפע על בל אלה צד קי ה: תה, שנעתי ואכלתי במובה ימים רבים, וידם לבי ואבמש לאל ממעל, ואומרה לא ישפיל ל לראות עלי דרכי בני אדם בארך מתחת, ואין יי( וחשבון בשאול אשר אנחנו הולכים שמה; אך אל קנוא ל ונוקם, ארך אפים — ויקה לא ינקת! הרואה הוכה בעורו ן אשר לא יוכל לתרשי) עדי רפה חלדו לערוב. תועי: שבר אמת עלי נקרו בזדון את עיני האנשים אשר ברגליו דתעת בתוהו לא דרך! ומת אמרו חקידיך בשמעם את השמועה הרעת הזאת V צ ד ק י ה: חקידי כאיש אחו ענו ואמרו לאמר: כהו עיני הרואה עלי ראותי אה פני אלהים בבואו לדבר אתו, כצבא מרום אשר לא יקשיו מיוב, בן אין משתי