Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 7 (1852)
- Issue
- 17 (1852)
- Date
- 1852-01-01
- Page
- Seite 33 (sequence 33)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4785731-4786440-4786540--1577-4786574- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יפיל ל את פניו בכם ונפל מכס רב. — עוד הוא «דבר, והנה כל העדה הנועדים «ליו נפלו כלם לרגלי ויחחננו לי לאמי: הננו לך לעבדים, וכל אשר הדבר נעשה יושמע, רק נקה עלינו אור פניך והגן בצדקסך עלינו, כי אותך ראינו צדיק לפני ל גדור הזה!" הצדיק הלך לדרכו — דרך. כל הארך, אשר לפניו פניה׳, ׳ותשוב המלוכה והה׳ ל׳ ן ויען כ• עשר ידוה לי נערמה ומרמה, לכן העינוה׳ אה שיר «שמו, ואגדיל אח כסא' מכקאו. תועי: כאיל על אפיקי מים, כן תערוג נפשי לדעה אה נכליך וחחנולוחיך, אשי משו לך אח כל הכבוד הזה! צדק י ה: חשבת ושמע! הן לא נכחדו ממני «חשבוה הבוערים נעם אשר הכו לרגלי, החושבים כ׳ אך בזאת יטהר גבר ונפקחו עיניו לחזות בנועם ד', אם '׳רחך בבוקר נמים לא טהורים אח נשרו, ויענה בצומות אה נפשו כל ימי חלדו, לכן העברה׳ קול במחנה, כ׳ הנני צם בל ששה ימי המעשה ומתאבל על עיר ל החריבה ואין בונה, ובניה המפוזרים כמוך לפני רוח ואין מקנך, ונהחפללי לפני יי רקדתי באיל ואשאג כלביא בל שומע צללו אזניו, והבקע האדמה אשר תחתי לקולי. עדה חשידי אשר קננוני, ראו שמעו כן תמהו ויאמרו איש אל אחיו: הנא איש האלהים לא יאכל ולא ישהה כל ימי המעשה, ובכל זאת במו לא עזבהו ינשרו לא כחש משמן! והם לא ידעו אה אשר עשיתי נסתר בחדרי משכיח׳, כי מלש פעמים ביום מלאה׳ אה כרם׳ מעדנים, ויין תרקח שהית׳ לשברון. תועי: ואיך לא נודע הדבר ברבות הימים? צד קי ה: לא תענה לשאול! הטרם חדע כ׳ חדר משכית איש קדוש יקדם! כמותו, וזר לא יבא נו, כי שם יגלו אליו האלהים? אך כאשר נקל להיות צם י«תאנל, בן בנדה ממני לרחוך יום יום נמקוה מים באושים, כאשר ראיה׳ עושים האר הקדושים אשר בארך, והעל צחנתם בעלותם מן הרחצה נאן> השרפים העומדים ««על לתם; ואולם למען הקר מעלי לזות שפתים ודנה עם ירדתי יום יום אל «?הר לרחוך. תועי: האןז בחורן> ואחיו בנהר טבלה ובמי שלג התרחצת ולא יראה לנפשך פן ׳אחזך השנך? צ ד ק י ה: וכאשר קרנו ימי הקור, והשלג בקה אה פני האדמה, השכמת׳ נאור הנוקר טרם הקיצו אנשי העיר משנתם, ויצאתי תמימה ואקחה מעט מים יילוא כפי, ואזרקם על פאות ראש• וזקני, ואשוב הניחת. אנשי אמונה בראותם ייאות ראשי וזקני נוטפות מים, ויאמינו בי בנתר טבלתי, ויוסיפו לתללני ולהקדישנ׳ נא«רס: מ׳ קדום כקדושנו? או הנקה איש לרחוך במי שלג וחי? תועי: אחלי אדוני! קפר נא ל׳ שמך מן האותות והמופתים, אשי שלחך יי לעשות בארך? צד קיה: כמוני כמוך ידעתי נס ידעתי אס עם הארך אשר דרך נשים לו, ילמוהן לא תמלא אזנו משמוע שיפורי נפלאות, ולא תשבע עינו אותות ומופתים, לין הרנתי אח אותות׳ ומופתי לעיני עם עור, כפלים על אשר עשה משה ענד j י' בשדה צוצנן למען תוציא עם ממושך וממורט מקבלות מצרים — ואבוי ל׳ למשרת : 'לשומר השן! איש מזימות ורע מעללים כלבי, מלא ערמת ומרמה ונבלים ותחבולות I?"לוב מלא עון>, אשר הושם בבור על דבר אשר שלח ידו במטמוני רעהו, והושע ,לי ערמתו, כי יצא עד מהרה ממשגר לח.פשי חנם אין כסןז; הבור קאה אותו 'איני אקוןז אקפתיהו אל תוך ביתי, ואמלא את ידו לשרת אותי בקודש, ענד׳,