Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 20

המשלשים )"ל לשרש כשל שרן המיס ונפש המיה אשר נמים, הלמנמ״ן ז״ל באר גי «נין שרן המים הנולדים והחיים שם, ונפש החיה הס המתקיימות נים ונעשה אווסהיביען, והס נולדים נששח הים ואח״ב מוסיפין חיוחן נמים ע״ב תרגם שי! המים crSii וואשטער אדסקריצט, וזה דחוק כי לשון שרן המים חופשה השרן הנמצא נמים ואן> אס נולד נקצה הינשה, ועוד ידוע כי כל הדגים ימלישו זרעם נשפה הינשה או בסוף אשר על ששח הים ושם יולידו ואח״כ ישונו למים• והרג נה״וו ז״ל דמה כי נפש החיה כוללת התנינים הגדולים, עיין ננאורו, וג״ז איננו נכון כי ל׳ כל נפש החיה אשר נמים נלח* ספק כונתה כל חיות המים הגדולות והקטנות, ולפי דני• שיעור תכתונ: מכל שרן תמים ר״ל המוציאים קולות הפליצה, וגס אלת אשל אינם מוציאים קולות השלילה, רק להם נפש חיה! אם אינם נעלי סנפיר וקשקשת, שקן הס לכם. ותכתוג לעד מההיקף הקטן אל ההיקף הגדול להגדיל תאסור. ואמת כי החיות השוללות הן ג״כ קטנות וקליות הרגלים, כי כאשר תגדל החיה כן קולה יהיה נס, וכאשר .תקטן כן קולה יחיה דק, והוא דומה לקול תשרילה; אן חאר הוצאת קולות השלילה איננו עצמי לחיות הקטנות, כי יש חיות קטנות אשל אינן שרצים, והן אשר אינן מוציאות הקולות הנזכרים. והחיות אשר תניאן לש״י יחושין וחפושין ותולעים וחומע והדומים, כל אלה אינם שרצים רק רמש. ואין נל' אשכנז שם מציין הוראת השרן נמלח אמת לפי הגדל הנזכר, לק פעלים ינים נמצאים המורים קולות קלונים למלת השלילה כמו לירפננן, מדטטנני־ן, טריןןען ודומיהם. ויכל אלתים ניום השניעי מלאכתו אשל עשה. (נראינינ,) המאמר הזה נלאה כסותר להקודם: ויהי ערג ויהי נקר יום השש׳, ויכלו השמים והארן וכל צנאם. על כן פי׳ הלנ המנאל כי ניום השניעי תיתה המלאכה נשלמת כנר ודמהו ללשון אשכנז אשל העבר ידונר נה נג' פנים. וקוא הנלחי נשלם והנשלס עתה ותנשלם כנר, ודנריו אינם מוננים לי, כי תנלתי נשלם והכנל נשלם המה זמנים מצטרפים, ומקומם כאשר נציע שת• פעולות בצרופן אשה לרעותה, ואם הפעולה הראשונה בלתי נשלמת כאשל החלה _השניה חצויין הראשונה ע״י העגל הבלתי נשלם כמו אן ש איך א־הן [אבטע, ןאבעןטע ער, ואס תפעולה הראשונה היתה נשלמת כבר, יבוא העבר הנשלס כנר, כמו אןס איך איהן געןאבכי דזאנוסע, ןאבעןנ1ע ער; והעבר הנשלם עתה הוא עבר נודד, והוא אם לא חוצה הפעולה נהצטלפת אל פעולת אחרת. ותנה אס היה הכתוב מודיע לנו אחל המאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום תשש• ויכלו השמים וגו׳ פעולה נשלמת ביום ה׳ היה נכון העבר הנשלס כבר, ר״ל כי לפני פעולת היום הששי היתה פעולת היום הה' נשלמת כנר ואולם אין יתכן לומר שהשלים את מלאכתו כנר ניום ז', שהוא אחד יום ו'? וגם המשל אן ניוס הראשון תשגיחו שאור מנתיכם, אשר תניא לעדות היות תזמן הנשלם כבל נמצא גם בעתיד, לא יתכן לפי דמיוני, כי העתיד המורכנ הוא נכו! נעצמו, כפי אשל היטיב לבאר, ונמצא לרוב, ואולם יפורש נכ״מ ע״ש תמונת העבר כמו ומולדתן אשל הולדת אחריתם, ואל פתח א"« לא הניאו (המשלים שהניא) וכן עד אם כלו לשתות בראי כ״ד, עד אשל אם עשית• את אשר דברתי לן שם כ״ס כי אס נרכתני שם ל״ב, כי נאה נחלתינו נעבר הירדן מזרחה במדבר ל״ב, עד אשל אם שאו ערים מאין יושב ישעי' ו', וכן עם אות ו' וכלת אתי! ובניו לכסות את הקודש נמדנר ל, והשקה את המים שם הי; אן ע״י תמונת העתיד לא יריח העתיד המורכב, והיה ראף שיאמר: תבלו להשביח שאור, אי