Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 19

שיעורך» על האלן וא״ב איך יסכן אח״כ לאמל במאמל הנליאה ויברא אלהיס את התנינים הגדולים, אשד לא לוו עד הגה ללאה אל היש? ועוד יקשה לפי דבליו, א׳ך יתכן מאמל שלן נפש חיה, אשל ענינו שלז שהוא נפש חיה, הלא שלן כולל 5*ליוו חואל התנועה אשל לא תלדיד בלעדי החיות? גם לא יסכן נפש חיה לנאל מלש שלן, כ׳ נפש חיה כולל יוחל, שהוא מליין כל נפש שיש בה חיות ואף החיות הגדולות, ואיך יגביל השלן שענינו החיה שאיננה גבוהה מן האלן. והרמנ״ן ]"ל 5«אמד ישללו המים הנזכל וגס בפי שמיני תשיג עליו נפילוש שלן עון>, ב׳ איך יקלא עוף סתם אם יחיה גדול ישרן עוף אם יהיה קען וקלל הדגלים V ולמה לא ’קלא העעלף (אשד באלו הלד״ק עוף הפולח בלילה) שלן, הלא ישנם כמת מינים 5אלבה שהם גדולים ממנו והם נקלאים שדן? והוא פלש, כי עוף שתם ענינו להולך על שתי דגלים וצואלו זקוף ולאשו למעלה וגו' אבל בעלי הדגלים הולכין ימוכין וצואדם ולאשם למעה כשלציס ולכך יקלאו שלן העוף. ופילושו נפלא ממני, הלא לפי דעתו עוף סתם ושלן חם מתהפכי העבע, כי העוף לואדי ולאשו למעלה, יהשלן צואלו ודאשו למעה, וא״כ איך ׳חובלו שני מושגים מתהפכים, ואיך יתכן לומד שלן העוף, והלא מושג העוף מתנגד למושג השלן? ועל פי׳ לש״י ז״ל לא יקשה אין ׳פלש עוף אלון הדגלים ושלן שהוא נמוך וקלל הדגלים, ואיך יחבלו שני השמות האלה, שלן ועוף, למושג אחד, כי נוכל לומד שלפי דעתו עוף כולל הלל ואן- הנמוכים, ואן בהדבק לו שלן יסנאל שהם דק הנמוכים, ואולם ללמנ״ן יקשה שהוא פי׳ עוף קתם הוא אשל צואדו ולאשו זקופים למעלה, שהוא הפן השלן? ומ״ש הלב נה״וו במלח שלן(שם) הוא דוחק גדול בעיני, כי גס נקעניס ימוכי הלחש יש תועלת גדולה כמו הדגולה המכינה לנו היבש, והתולעת המלגשת אותנו משי, ואס הוא בן נענעם מה בכך, הלא ים בתם תועלת גדולה ולמה יכונו נשם שלן כאילו הם לק לוחשים ואין להם שאל ׳תלון, ואנכי אדמה, כי שם שלן הונח על כל חי שהוא מוליא קולות השלילה, ל״ל הקולות המצויינים ע“׳ שי״ן לי״ש ולד"’, והוא קלוב לשם שדק שהוא ג״כ מליץ הולאת הקולות המצויינים «״’ אותות תשולש הזה, ואשל חם במים יקדא שלן המיס, ואשל יעופו בלקיע השמים יקלאו שלן העוף ושבאלן יקלאו שלן האדן, ונעבוד אשד השדצים מתלנים מאוד, לכן הועתק תשולש הזה על בל לנוי ההולדה כמו ובני ’שלאל פלו וישללו שמות א' ז', וכמו שם דגה שהוא מולח ג״כ לנוי ההולדת כעגע הדגים בלא' מ״ח, ׳שיעול ישללו חמים פדן נפש חיה, שלן ונפש חיה וחשל ו׳ החבול כמו נפי עשב «זדיע זלע למינהו וען עושה סדי. והעני[ כי הבדיאות אשד במים תחלקנה נמאמל ישללו המים וגו' לשני מינים, קלפן חוליאנה קולות השלילה וקלחן חחשלנת קול ולהן לק החיות. וגזלה חכמת השם •תעלה, בי יוליאו המים שני המינים האלה, המין הקנון שחס החיות מוציאות קולות השלילה והמין הגדול והמופלג ממנו שהם '?ל בדיות המיס האחדות החשדות הקולות הנזכדים ואן מתפלאות ע״י תנועת החיות. וצעד מההקף הקען אל החקן1 הגדול. ועוד לצה השם בי יעופפו בעלי כנף נדקיע השמים, ונעבוד אשד נאמת מושג נפש מיה כולל ג"כ השלצים, ע״כ יכתוב הנא בשפוד קיום לצון ד' הזכיל דק נפש חיה, אשל נכלל בה ג״כ השלן «ואת כל נפש החיה חלומשת" ולק התנינים הגדולים הקדים, גם כי הם נכללים 5«ושג נפש חיה נענול עולם גדלס ותאלס במ״ש הלב המנאל ז״ל. ונדבלי אלה 'תבאל ג״כ פקוק שתום בס' שמיני י"א וכל אשד אין לו שנשיל וקשקשת נימים ׳בגחליס מכל שדן המים ומכל נפש החיה אשל במים שקן הס לכס. ונלאו