Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 7 (1852)
- Issue
- 17 (1852)
- Date
- 1852-01-01
- Page
- Seite 21 (sequence 21)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4785731-4786440-4786540--1565-4786562- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יהשנהס שאור. והאמה כי בונה אך ביום הראשון תשביתו, -י לא סאחרו רר, יהבנש פרג יום הראשון להג תשביתו שאור מבחיכס, ולבאר המשך המאמר אל ׳ ללפניו: שנעת ימים מצות תאכלו וכוי כי מלת אך אינה מלת הסבור מבעפת לקודם, רק תואר הפעל משביחו ובאשר מצאו במקומות רבים היותה גבול התואר j ימירה הפלגת התואר ההוא, כמו והיית אך שמח דברים ע"! ר״ל שמח מאוד לאילו לא תהיה דני אסר רק שמח; אך טוב לישסי אלהיס לבד׳ לבב תהל׳' ע״ג, אן קרוב ליריאיו ישעו שם פ׳ במו כן במאמר שלפנינו בהקשרו עם ביום הראשון ייא נבול מורה צמצום הומן, ר״ל נהבנם היום הראשון ולא תאסרו:!h ודא יעל ערמטנג טאג צויינטליטט. והנכון לפ״ד בי ערב יום ו' הוא ג״כ^תסלת יי®ז', ויתכן לאמר כי השמים והארך כלו ביום ו׳ ר״ל נסוך יום וי, וגס כי כלו ליום הזי ר״ל בהכנכן היום זי. וקלת דמיון לפי' הזה נזכר בדברי ר״ש הניאו רש״י: נשר ודם שאינן יודע עתיו ורגעיו צריך להושיןז מחול על הקודם, הקנ״ה וכוי 1 ’לנק נו כמוט השערת ונראה כאילו בלם נו ביום, אך אין נכון לפרש כלוי < לבריאה ביום השנת נעבור שתקב״ת יודע עתי ו ורגעיו ונכנס נו כחוט השערה, Vלאילו היה היום הזי נמצא לפניו וידע להזהר להמשיך הבריאה בתוכו! הלא הוא | יעצמו חלק העתים והבדיל הזמנים ורצונו יתעלה היה סבת הוית יום השבת ואמרי אשר כלה בריאת יום ו' החל היום הזי, והאמת הוא כדברינו, כי נוסדת הלשון ליאת נטבע הענין, בי קצה יום תאחד ותסלח יום שאחריו רצופים ובאחד נחשנים, י־חכן לאמר, בי הבריאה נשלמה נערב יום הו׳ ונתכנס היום הזי, ודמיונו נמצא?["הי נ׳ י׳ וביום עשרים ושלשת לחדש השביעי שלח את העם, ואולם נמלכים א ח' ס*ו כתוב וביום השמיני, שהוא כ״ב לחדש שלח אח העם, ונמ״ק דך ט' לילירו נשם ר״ש יוח׳ בי ב׳ פעמים נטלו רשות ראשונה נכ״ב, ונעבור אשר לנו ישיר שנו ונפטרו ממלכם ביום שאחריו, והוא רחוק מאוד, ולמה לא הוזכרו שחי ’לילות הרשות לעצם הספור ההוא נספר אחד? ולפי דברי נכון הוא מאוד, כי לערב אשר נסוך כ״ב נחשב ג״ב לתחילת כ״ג, ויתכן לאמר, כי שלח המלך את sJ® נשנים ועשרים ובשלשה ועשרים. קינה אל הלקח אלון האלהים ואל «ורז מלנא ולננא כמו״הרר מרדכי שמואל גירובדי זצ״ל 1^"ד ומייל בעיל פ א ד ו נ ה נקלא אל השמים בן נ״ב שנה כשמואל הלמיזי אול לי״ג לחדש גובה שנח ויבידחימייים גידירלייים א־קיביציך. Von Prof. S. D. Luzzato am Collegium rabbiuicu»' in Padua. |ל־סזקליל נבעת 2כדל ימייון כי פס ר1^ם! 1 *#