Kokhve Yitsḥaḳ · 1852-01-01 · 17 (1852) · p. Seite 18

«קוראים, כי יש ויש נפי המדקדקים העבריים עוד שמוש אמר זולסי ארבעת אופני השמוש אשר הזכיר השכם הנ״ל והוא: שמ ו ש א ו מ י ו ח ה מ ם ק ל, ד״ל אם חוחפה אוח לאחד מן השרפים חולד הוראה חדשה הנלדפס להוראה הפורש במקצה, אך איננה שוה לה, כמו חבל מן בלל, ינשוף מן נ ם ן> וכדומה ומעני! השמוש הזה הם שמושי חי״ה ועי״ן שהבאה׳ גמחנרוס הקודמוח, לק שאוה השמוש נשרשה ונראתה כאילו היא פרשיה נעצם. ועל אודות הפרשים אשל ביארם המכס הנ“ל (ע״פ גיזיניום והחכמים שאחריו) ממקור לשונות קדם אחלוה, תמה אשל אנכי חפפתי מקולס במולדתם ובבית אנותס, כדרך המדקדקים העבריים לבאי הלשון מתוך הלשון, הנה מלילת לי לאמר: קבלו דעתי, ואמרות שנינו נתונים נתונים המה לפני בני ישראל אס לנחור ואם לחדול — ואנחנו שלום. ועתה אעירה את לבב הקוראים על שמוש אוח דל״ת לפעמים , ורוב שחוש זה הוא בארמית. בראש המלה מצאני י ך3ח ובעניים זבח -יקרי בח מננכי1 אבחת חרב יחזקאל כ״א ב' וכן הוראת בוח בלשון ערב; ךב!יתא כנוי לאפה והוא כנראה יי! בית ע״ד אמרם ז״ל אין ביתו אלא אשתי < ךג1רא תרגום גל עקרי ג־’ ששק גר גמג'! יגו* שהדותא וכן ח״י שם א1גרא והשנוי הזה בתרגומים מורה על ההבדל שבין לפון ארמים הקדומה והמאוחרת, כמו שהעירו כבר על ז* בחושי נ״ק ס״ג ע״א בשם ר״ח נענין לשון ארמי וחורשי. באמצעותה: גךבריא דניאל ג׳ נ׳ וכוי, עקרו ן^ריא (וכן בשם נזבל)! מ״פא (משי כינוין פ״ו ע״ב וחולין כ״ב ע״ב) פירושו חש העוף! ואולי גם נדבך (עזרא ו׳ די) לטורים העומדים מנובכים זה נזה, ובשמיה פרעיים: תדמור (ד״הי ח׳ די) היא פאלמיר״א העיר כלומר עיר השמרים, וכן הכתוב מ״א ט' ׳״א תמר הדש (דנ״ה ו' נ״ז) היא משיח (־הוש* כ״א כ״ח) ךןץ*ןן (דה"י נ' וי) יהסס H־p מ״א ה׳ י״ג, וכבדי מודע« זאת הדל״ח גס ביוונית ע ז ד י א ״ ש תחת עזרא וכדומה. בסוף המלה: גלד איוב נ' ח' עקרו גרף כמ״ש רש"י שש בפירוש והיטב להבדיל בינותם ע״״ש, עמדי תחת עמי׳ סלפד לקוצים וברקנים שורפים, רפסדות לעצים מחוברים כאניה. ללצון> ולרשות במים. חסרונה: אחת תחת אחדת. ללת ש״א ד׳ י״ע סחת ללדת ועוד אחדים כאלה. 1 Tי' Exegese von I. Wahrmann, RabbinatSaffeffor in Pest. בראשית א' 2', ישרצו המים שרך נפש מיה ועוף יעופף על הארך על פני רקיע השמים. דעת רש״י נמלת שרך שהוא כל דבר חי שאינו גנוה מן האר(, נעוף בגון זבובים, בשקצים כגון נמלים וחמושים ותולעים ובחיות כגון החולי והעכבר וגו' ונפי שמיני י״א י' ב׳ ג״כ על שרך המיס: ,שרך נכ״מ משמעו דני נמוך שרוחש ונד על הארך" וכן על שרך העון> פ' ב' שס: "הס הדקין הנמוכין הרוחש•; על הארך בגון זבובי! וצרעיס אהושין וחגבים." אקשה עד מאוד, ב• ל»' דעתו המאמר הזה כולל רק שני מיני נבראים א' החיות קצרות הרגלים וני העיף